בכל ההתבטאויות ברחוב וברשתות החברתיות, נשמעים קולות שכבר עברו לשלב הציניות על האימפוטנטיות של ראש הממשלה.

דווקא תושבי האזור שהכי מסכנים את עצמם במסגרת ההסלמה, הם אלו שדורשים מהמשלה להיכנס לתוך עזה ולהגיב על ההשפלה שהם עוברים שוב ושוב מארגוני הטרור.

תושבי העיר מפתיעים בחוסן הנפשי שלהם אל מול גל האזעקות ששטף את העיר ברצף. 
היכולת של התושבים לחזור תוך דקות ספורות לשגרה מלאה אינה מובנת מאליה. 

בנמל אשדוד העבודה הופסקה. העובדים התבקשו להפסיק עבודתם ולשהות בסמוך למרחב המוגן. אוניות יוסטו לעבודה בנמל חיפה

החופים באשדוד ריקים!
בבתי הקפה, בבנקים ובכל העסקים בעיר, המתח מורגש. ההורים הם הלחוצים ביותר מבין כל התושבים והאמהות עסוקות בטלפון בשעות העבודה. חלקן לקחו חופש יזום כבר לאחר האזעקה הראשונה בבוקר.

וגם  אלו שאינם מפגינים חרדה, נבוכים מהמצב ואין אווירה של חופש, בטח לא קניות בעיר.

אירועים רבים יתקיימו הערב בעיר ולחוגגים אין כוונה לבטל, למרות שהם מבינים שלפחות חצי מהאורחים לא יגיעו לאירוע (אך בליבם הם מקווים שכן).

אל מול ההתנהגות של תושבי העורף, בולטת המדיניות ההססנית, פחדנית משהו של הממשלה. הדרגים הבכירים מפחדים לקחת אחריות. כל אחד רוצה להעביר את המשמרת שלו בשלום וזכורה להם היטב עריפת הראשים שהייתה לאחר המבצעים בלבנון ובעזה. הפחד מכישלון  והרוגים גדול יותר מהאומץ לפעול.

החיילים הלוחמים דווקא ממתינים בקוצר רוח להיכנס לתוך עזה. החיילים ששוחחנו עמם מדווחים שהמוטיבציה בקרב לוחמי החי"ר והשריון גבוהה ביותר והם רק ממתינים להודעה להיכנס.

הציבור באשדוד מבין שככל שלא נגיב, המצב יהיה רק יותר ויותר רגוע. גם אם תהיה רגיעה למשך מספר חודשים, היא תחזק את ארגוני הטרור שישתכללו יותר, יתחמשו יותר לקראת הסבב הבא.

הערב כאמור מתוכננת הפגנה בגן העיר בשעה 19:00. סביר להניח שהתקשורת הארצית תגיע לסקר.

האם המסר יעבור?