המאבק על הנמל: למען תושבי המדינה או למען אינטרסים כלכליים אדירים
23.01.14 / 14:27
במאבק על השליטה בנמלי ישראל בעיצומו והדמגוגיה רק הולכת ומחריפה. על הסיפורים האמיתיים מאחורי כותרות הבלוף, ההבטחות להוזלת עלויות המחיה והמיליארדים הרבים שיתגלגלו כאן בתקופה הקרובה.
ביום רביעי התפרסמה כתבה של תכנית התחקירים "המקור" על נמל אשדוד והיו"ר ועד העובדים שלה, אלון חסן. הצילומים והתחקיר התפרסו על פני שנה.
מסתבר שזו הייתה הפעם הראשונה שכלי תקשורת ישראלי מוביל, פותח צוהר אל כל מה שקורה בנמל אשדוד מנקודת מבט אובייקטיבית, ללא התלהמות ודמגוגיה רדודה ומיותרת.
כך למשל בתכנית המקור מציגים סוף סוף את המשכורות האמתיות של העובדים, לא עוד מצגת של שכר לכאורה של 50 ו60 אלף ₪ שאינו קיים, אלא במקרים נדירים ביותר לעובדים שניתן לספור אותם על כף יד אחת וגם הם בזכות היותם רבי חובלים עשרות שנים ובעלי מקצוע עם הכשרה שישנה רק לבודדים במדינה.
התכנית הציגה גם את הסוורים העובדים עבודה פיזית קשה ומרווחים 8-13 אלף ₪ וגם זאת תמורת שעות נוספות, עבודה בשבתות, משמרות ובונוסים.
התכנית השוותה את שכרם של עובדי הנמל באשדוד לעומת שכרם של העובדים במדינות אחרות נאורות ומסתבר שבנמל אשדוד מרוויחים העובדים פחות ועובדים יותר שעות מעמיתיהם במדינות אחרות.
גם כאשר השכר החציוני בנמל עומד על 26,000 שקלים - פי ארבעה מהשכר הממוצע במשק – מעיזים לצטט במקור את העובדים שהחלופה למצב הנוכחי הוא - שכל העושר של הנמל ייפול על שתיים-שלוש משפחות. יקצצו לפועלים ויעבירו את החיסכון לידי הטייקונים. למה זה צודק?
במהלך השנה האחרונה אשדוד נט הזהיר מפני הדמגוגיה של הממשלה והעיתונות הכלכלית וזאת ההזדמנות עכשיו שתושבי העיר אשדוד, שהנמל קשור בחבל הטבור שלהם אם במישרין או בעקפין, לדעת את האמת מאחורי הכותרות:
הממשלה החדשה בישראל, שמה לה כמטרה לפרק את כוחם של עובדי הנמל.
אל ראש הממשלה שמאז ומעולם הפרטת הנמל היא חלומו הרטוב, הצטרפו בבחירות האחרונות שלושה שרים היפר-קפיטליסטים בעמדות המפתח הכלכליות הבכירות ביותר - יאיר לפיד ונפתלי בנט, שהכריזו עליו מלחמה, בסיוע שר התחבורה ישראל כץ שרואה בהפרטה את משימת חייו.
השילוב הזה יצר מצב בו הממשלה מוכנה להשקיע 10 מיליארד שקל כדי לפתוח את הנמלים לתחרות . התירוץ? זה יוזיל את רמת המחיה של תושבי ישראל.
הקמפיין שעשו השלושה חלחל לכל בית בישראל ועובדי הנמל הוצגו כאויבי המדינה.
אחד המהלכים היותר נבונים שעשו נציגי ועד נמל אשדוד כתגובה למתקפה הכוללת, היה להביא חוות דעת של פרופ' אביה ספיבק. אביה ספיבק הוא פרופסור לכלכלה שהיה משנה לנגיד בנק ישראל וחבר בדירקטוריונים של בנקים וקרנות פנסיה.
בקיץ 2011 עמד ספיבק, יחד עם פרופ' יוסי יונה, בראש צוות ספיבק - יונה, שהורכב מוועדות מומחים עצמאיות, כחלופה לוועדת טרכטנברג.
סוף סוף אל מול פקידי האוצר עומד לרשות עובדי הנמל כל בעל שיעור קומה – מנוסה יותר מהם, בעל תפיסות חברתיות ופרספקטיבה רחבה.
פרופסור ספיבק טוען וכותב:
"הרפורמה המתוכננת הוכנה שלא כהלכה, פרטיה אינם ידועים, היא לא תואמה ולא הוצגה בפני עובדי הנמלים והיא אינה מתמודדת עם עשרות בעיות מורכבות שרפורמה צריכה לעסוק בהן, לפני שיוצאים מכרזים פומביים, בינלאומיים, בהיקף של מיליארדי שקלים לדרך. תחושתנו היא, כי הממשלה לא נתנה לעצמה דין וחשבון לאן מועדות פניה, היא מאלתרת ונמנעת מעשיית שיעורי בית ומי שישלם את המחיר על כך הם כמובן העובדים, אך גם אזרחי ישראל והמשק הלאומי בכללו. אמירה חמורה, אבל אי אפשר להימנע ממנה".
בחוות הדעת שהכינו הכלכלנים ספיבק וד"ר מאיר אמיר הם מתייחסים לטענה לפיה הקמת שני נמלים תוזיל את יוקר המחיה. טענה עליה חוזרים באדיקות במשרדי האוצר, התחבורה והכלכלה:
"יש המציגים את האינטרס של העובדים כהפוך לאינטרס של המשק. לפי טיעונים אלו, שכרם של העובדים בנמלים אשם ביוקר המחיה הגבוה בישראל.
בנוסף לכך, נטען, כי חוסר היעילות של הנמלים פוגע במשק.
על פי הגיון זה, הרפורמה הכרחית, ואם יהיה צורך לפגוע בעובדים - הרי זה בגדר רע הכרחי".
אולם, מניתוח שנעשה על ידם כותבים ספיבק ואמיר :
"אין הצדקה לכך. הנה כמה מדדים כדי לסבר את האוזן: למשל הקפה השחור - מחיר קילו במרכולים יכול להגיע לכ־80 שקל, אולם עלות הנמל בתחשיב הזה היא כ־2.5 אגורות בלבד; מכשיר DVD, למשל, שמשקלו יכול להיות נמוך מקילו. גם שם עלות העבודה בנמל היא כמה אגורות. המספרים שהמדינה מציגה כל כך מופרכים...".
מצד אחד לא תהיה כל הוזלה ברמת המחייה ומצד שני תהיה פגיעה בעובדי הנמל. פגיעה חמורה בתנאי שכרם של כל העובדים בנמלים ותסכן את מקום עבודתם. זו טענה עובדתית, שאין לחלוק עליה".
"הרפורמה שלא תאפשר לנמלים הציבוריים להתחרות באופן הוגן ושיוויוני עם הנמלים הפרטיים, תפגע פגיעה קשה בעובדי הנמלים. הנמלים ייאלצו לפטר עובדים, ושכרם של העובדים שלא יפוטרו ירד, בגלל מרכיב הפרמיה הגבוה בשכר, אשר דינו להישחק עם ירידת פעילות הנמלים הציבורים".
"אצה לה הדרך לממשלה להקים רציפים חדשים, בהשקעות של מיליארדי שקלים לפני שמוצו כל הדרכים הזולות יותר להגדיל את קיבולת הנמלים הקיימים באשדוד ובחיפה על ידי הכפלת רציפים קיימים. הדבר מצביע כי הממשלה מוכנה לשלם "כל מחיר" כדי לפגוע בעבודה המאורגנת בנמלים הציבוריים, הנמלים שהיא הבעלים היחיד שלהם".
נתונים שאסף פרופ' אביה ספיבק מפרכים את הטענה שלפיה עובדי הנמלים אינם יעילים: לפי הנתונים, מאז הרפורמה בנמלים ב־2005, עלתה תפוקת פריקת המטענים בהם ב־22.4%, בעוד שמצבת כוח האדם בנמלים עלתה ברמה נמוכה בהרבה של 4.2%.
הבדיקה מתבססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ועל נתונים רשמיים של חברות הנמלים עצמן.
בנושא הקמת הנמלים החדשים:
ספיבק מתעקש שנושא הנמלים החדשים יזכה לדיון ציבורי ושקוף. מדובר בהוצאה מיליארדים לכל נמל, כסף שלטענתו לא בטוח שצריך להוציא כדי ליצור תחרות. "נמלי חיפה ואשדוד מעסיקים כ־2,300 עובדים יחד ומשרתים 8 מיליון אזרחים. 50% מהעובדים אחראים על יצוא סחורות, אז המשכורות שלהם גבוהות, אבל זה לא משפיע על יוקר המחיה.
הדבר שאני עובד עליו יחד עם עמיתי ד"ר מאיר הוא בעצם בדיקה כלכלית של מה צריך לעשות בנמלים, השאלה היא אם יש חלופות לנמלים החדשים והאם הקמתם תחסוך כסף לצרכנים. כל כלכלן מבין שלשנות ייעוד של רציף קיים יותר זול מהקמת נמל מאפס, כשעלות השיפוץ של הנמלים הקיימים היא רבע מההקמה של שני נמלים מאפס. כ־2 מיליארד שקל, לעומת כ־8 מיליארד שהמדינה מציעה. הציוד בנמלים מיושן ונוטה להתקלקל. לבנות נמל חדש זה לבזבז כסף".
ועד העובדים השנוי במחלוקת של נמל אשדוד - אחד החזקים במדינה - פתח את שעריו בפני מצלמות הטלוויזיה, כדי לאפשר לנו להביט מקרוב. לתעד עבודת כפיים קשה, אינטרסים כלכליים ופוליטיים, ומוקד כוח שמשפיע על כולנו. ועד שמגן על עובדיו בחירוף נפש, אבל גם מעלה את השאלה - האם עקרונות העבודה המאורגנת טבעו במי הנמל?
חסן מודה בכתבה כי מעמדו התערער, הביקורת הציבורית השפיעה עליו: "אולי כשנגמור את הכל, אתלה את הנעליים. אבל לא בדרך שהם ניסו להוציא אותי. אנשים סביבי נופלים. מי שינסה לפגוע בי, ייפגע בעצמו".
האינטרסים הכלכליים שמאחורי הסיפור:
חברת נמלי ישראל מאות מיליוני שקלים בשנה! לאחר ששולמו כל המשכורות וכל ההוצאות האפשריות. אבל כאן זה לא נגמר. הרווח הגדול יותר שוכן לא רק ברווח אלא בעיקר במחזורים של מיליארדי השקלים הרבים. באמצעותם מבצעים רכישות במאות מיליוני שקלים, מעסיקים חברות קבלניות, משרדי עורכי דין גדולים ויוצרים פעילות כלכלית ענפה אדירה ממנה נהנים עוד רבים.
כל מה שהמדינה והעיתונות הכלכלית רוצים זה להעביר את העוצמה הזאת לידיים פרטיות. לאנשים שהם מכירים, שמדברים בשפת הביזניס שלהם, שגרים לידם בקיסריה, ברמת אביב, אלו שמארחים אותם יפה כשהם יוצאים לסיבוב ברחבי העולם, עורכי דין שמייצגים אותם בשעת צרה, שלוחשים באוזניהם, שתורמים להם בפריימריז ובמערכות בחירות, בקיצור לחברים האינטימיים המשפיעים עליהם באמת.
אותם צבועים מספרים לנו שמלחמת החרמה והדמים נגד עובדי הנמלים נועדה למעשה כדי להוריד את המחירים, את יוקר המחיה שעולה בגלל המשכורות הגבוהות של העובדים. זאת הבדיחה הכי עצובה ומרגיזה ששמעתי בשנים האחרונות.
הפרטת הנמלים לא תוריד אגורה אחת שחוקה מיוקר המחיה, אולי להפך.
המדינה הפריטה את הבנקים שהפכו היום דה-פקטו פרטיים.
התוצאה - אין שיפור שירות ואין הורדת מחירים.
יש משכורות של מיליוני שקלים. יש דיווידנדים שמנים. יש הלוואות ענק לתת כראות עיניהם לחברים הטובים. יש חגיגה כבר הרבה מאוד שנים והחגיגה הזאת היא על חשבוננו.
בסלולר הקימו שלוש חברות פרטיות שמכרו לנו אוויר של המדינה במחירים מופקרים ושירות רע. הם חגגו, התעשרו, בזבזו על עצמם באופן ראוותני ואנחנו שילמנו. עד שפוליטיקאי חוצפן שלא בא מהקליקה התערב והנושא חזר לשפיות.
קופות הגמל הופרטו לגופים פיננסיים. חסכנו כסף? להפך נדפקנו עד העצם. דמי הניהול עלו, השירות לא השתפר. החברים של החברים עשו קופה שמנה (בלשון המעטה) עד ש... הגיעו מים עד נפש והמדינה התערבה.
כך בבתי הזיקוק שלאחר ההפרטה פיטרו מאות עובדים, כך בבנק הפועלים (1000 עובדים פוטרו לאחר ההפרטה והמנהלים מושכים משכורות דימיוניות) ועוד
האמונה הדתית של נתניהו שחברה פרטית מנוהלת טוב יותר מחברה ממשלתית מסתברת כבלוף. ברוב המקרים היחידים שמרוויחים הם היזמים וחבריהם שעושים קופה שמנה על האזרח הרזה. ההפרטות בישראל כמו ברוסיה יצרו פערי מעמדות עצומים כאשר לאזרח הקטן אין יכולת לנשום ולמקורבים אין יכולת לבזבז את מה שהם מרוויחים.
היזמים שיבקשו לרכוש את הנמל, לא יעשו זאת בשליחות משיקולי ציונות אלא משיקולים של עוד. עוד כסף וכמה שיותר. מדובר בחברות שכל מאווייהם – לשלם פחות שכר לעובדים, לשלם פחות מס למדינה כדי להכניס עוד ועוד לכיס.
מי יידפק? הדור הבא של עובדי הנמל ולא רק - אלא כל העיר אשדוד!
הפחתת שכרם של מאות תושבי העיר אשדוד באלפי שקלים בחודש, כלומר עשרות אלפי שקלים בשנה, משמעותה, לגרוע במצטבר - מאות מיליוני שקלים בכל שנה מהכלכלה של העיר אשדוד, מאות מיליונים שמתגלגלים היום במסעדות בעיר, בחנויות הבגדים, במספרות וכו' אם חלילה תעלימו את הכסף הזה מהמסחר של העיר אשדוד – הכלכלה של אשדוד תתרסק!!
מאות בעלי עסקים חיים באשדוד מהמשכורת הטובה של מאות עובדי הנמל (ששמו שמיים מעיזים לשרוד את המשכנתא ועוד נשאר להם עודף לקנות בגדים ולאכול במסעדה) עובדי הנמל ונותני השירותים המקומיים מחזקים את המסחר בעיר. הכסף המתגלגל בתוך העיר מעסק לעסק ולעובדים חדשים יוצר תעסוקה, ארנונה ועוד ועוד.
אם חלילה הכסף יעבור ליזמים פרטיים, ייהנו ממנו החנויות בפריז ובלונדון, שם החברים של נתניהו לפיד, בנט, ישראל כץ ובעלי העיתונים הכלכליים עושים את השופינג שלהם.
הלוואי ויקום עוד נמל באשדוד שיעסיק עוד 1000 עובדים שירוויחו 15000 שקל נטו בחודש כל אחד והלוואי שירוויחו יותר, והלוואי שהפקידים העובדים בסניפים בבנקים ירוויחו עוד 3000 שקל נטו על חשבון השכר המיליונים של הבכירים בהנהלה. הלוואי שעוד 10,000 תושבי העיר ירוויחו כמו עובדי הנמל. זה טוב לי, זה מצוין לך, זה פנטסטי לעיר אשדוד. זה מצמצם פערים, זה מרים משפחות, זה צדק אמיתי!
במקום שעינינו תהיה צרה בהם, בואו נעמוד כל תושבי אשדוד מאחורי עובדי הנמל.