עובדי שירות התעסוקה פתחו בעיצומים בלשכות התעסוקה בטענה כי משרד הכלכלה ממשיך לנסות ולקדם את תכנית ויסקונסין לטיפול במקבלי הבטחת הכנסה באמצעות חברות פרטיות, הפעם תחת שם חדש -  "מעגלי תעסוקה". 

מהי התכנית שמפחידה כל כך את עובדי שרות התעסוקה ומוציאה מן הדעת את הארגונים החברתיים?

מטרתה המוצהרת של התכנית "מעגלי תעסוקה" (היא צצה שוב ושוב כל פעם תחת שם אחר) היא לצמצם את תקציב הקצבאות למובטלים ולעודדם לצאת לעבודה באמצעות תוכנית תמריצים וסיוע. 

מקורה של התוכנית הממשלתית מעגלי תעסוקה היא גלגל של תוכנית שהגיעה ממדינת ויסקונסין בארה"ב.

על שמה הופעלה תוכנית דומה בישראל בשנים 2004,  תוכנית שיצרה סערה תקשורתית והתנגדות עצומה בקרב אנשי הציבור המזוהים עם הקו החברתי.

סיפורה וגלגולה של התכנית:
בשנת 2004, בעידן של הפרטת השירותים הממשלתיים, אושרה בכנסת ובממשלה תוכנית חדשה - במקום לשכות התעסוקה, התקשרה המדינה במכרז עם חברות כוח אדם פרטיות והעמידה לרשותן תקציב מיוחד להפעלת "תוכנית ויסקונסין".

הממשלה טענה כי לשכות התעסוקה לא מצליחות להפנות מובטלים לעבודה, ולעומתם החברות הפרטיות ידעו לנצל היטב את יתרונן היחסי בהפעלת כוח אדם והשמתו התעסוקתית.

כך נקבע כי כל מקבל קצבה יתייצב במרכזי התעסוקה הפרטיים שיפעילו את רשת הקשרים שלהן למציאת מקום עבודה עבורו, שיכשירו אותו בקורסים מקצועיים, שיעודדו אותו לתרום בהתנדבות לקהילה, שיועסק בעבודות מזדמנות ויזומות אפילו תמורת שכר נמוך העיקר שיוציאו אותו ממעגל המובטלים לטובת שוק העבודה.

במהלך הפעלת התוכנית נחשפו מגרעותיה ויתרונותיה:

לטענת התומכים  ובהם המוסד לביטוח לאומי  - כ-17% ממשתתפי התוכנית שלא מצאו עבודה לפני כן הצליחו להשתלב בשוק העבודה.
כמו כן טענו בביטוח הלאומי כי מקבלי הבטחת הכנסה שיפרו את מצבם הכלכלי.

עוד נטען כי המדינה חסכה 122 מיליון שקלים לאחר שמקבלי הקצבה מצאו עבודה במסגרת התוכנית. 

לטענת המבקרים  - התוכנית נכשלה בשילובם בשוק העבודה של כ–85% ממשתפי התוכנית. אולם זאת הביקורת הקלה ביותר...

בשנת 2006 מבקר המדינה פרסם דוח קשה אודות יישום התוכנית ותוצאותיה.

הביקורת הופנתה בעיקר כנגד מפעילי התוכנית שהעדיפו לחסוך בהוצאות על ההכשרה התעסוקתית של המשתתפים שעלותה יקרה בהשוואה לעבודות קהילתיות ויזומות שעלותן זולה למפעילים.
לפי ההסכם בין הממשלה למפעילים הפרטיים של מרכזי התעסוקה, ככל שיצליחו למצוא עבודה לכמה שיותר משתתפים הרווח שלהן יהיה גדול יותר בהתאמה והמדינה תחסוך בתשלומי הבטחת הכנסה.

המפעילים הערימו קשיים על המשתתפים רק כדי למנוע מהם לקבל את הקצבה. לפי תחקירים בכלי התקשורת עולה כי המפעילים הציגו לממשלה רשימות של משתתפים שהפסיקו לקבל הבטחת הכנסה כתוצאה משילובם בשוק העבודה ביוזמת המפעילים ועל דיווח זה קבלו תשלומים נוספים מהממשלה.אולם התברר שהדיווחים לא נכונים.

עוד נטען  כי המפעילים לא הפעילו את המשתתפים בעבודות יזומות למען הקהילה אלא העבירו אותם לידי חברות מסחריות אחרות שהעסיקו אותן בשכר נמוך במיוחד ובכך גרפו לכיסם הכנסה נוספת. נשללה קצבה מהמשתתפים מסיבות שרירותיות ולא ענייניות.
כך למשל, משתתף שנעדר מפאת מחלה או היעדרות מוצדקת, קוצצה קצבתו או בוטלה.

מה אומרים מתנגדיה של התוכנית?

 שלי יחימוביץ - 

"מדובר בתוכנית שהתנכלה באופן אקטיבי לחלשים בחברה, ולמעט הזרמה של מאות מילוני שקלים לכיסן של חברות פרטיות. התכנית לא הועילה ביצירתו של ולו מקום עבודה אמיתי אחד.
לפיד מנסה להחזיר את תוכנית ויסקונסין - תוכנית להתאכזרות בעניים ביותר. 

זו תוכנית שמתפוצצת מאינטרסים של גורמים עיסקיים. זו תוכנית שכפינו על נתניהו את ביטולה בכנסת הקודמת, תוך איחוד כוחות של ח"כים מכל המפלגות. כעת, בחוק ההסדרים, לפיד מחזיר אותה מחדש בדלת הקדמית, בלי למצמץ".

עו"ד טלי ניר, ראש מחלקת זכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח:
"חרף הדיבורים על מקצה שיפורים, התכנית פוגענית ביותר כלפי הציבור הכי מוחלש במדינה. 

אסור שלחברות הפרטיות תהיה השפעה על זכאות לקצבאות, שכן המשמעות היא הפקרתם של משתתפי התכנית לחסדי האינטרסים הכספיים של הקבלנים. 
למדינת ישראל יש שירות תעסוקה חבול, שתקציבו הולך ומידלדל שנה אחר שנה.

במקום להזרים את התקציבים הדרושים לשירות התעסוקה על מנת להבריא ולייעל אותו, חוזר האוצר לשיטה הישנה, שכבר נכשלה: העברה חסרת אחריות של סמכויות שלטוניות חיוניות, הנוגעות לזכויותיהם של מובטלים ומקבלי קצבאות, אל חברות פרטיות שמטרתן היא בראש ובראשונה רווח כלכלי.

בדיון שנערך בועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת הובעו אז התנגדויות חריפות לתוכנית החדשה מכל גווני הקשת הפוליטית.

 היו"ר חיים כץ  ביקש לדעת מדוע עובדי שירות התעסוקה פחות טובים לביצוע התוכנית מעובדים של המגזר הפרטי.

מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי:
"נעשה כאן חיבור איום ונורא בין שירות התעסוקה לקיומה או אי קיומה של התכנית. לא יכול להיות שמובטלים יסבלו בשל כך. 50 מיליון שקל נגרעו מאיתנו, אין לי כסף לנייר טואלט בשביל המובטלים שבאים. איך אשלם משכורת לעובדים בסוף החודש? מונחת כאן הצעת חוק בעלות של מיליארדים, ובינתיים באום אל פחם מטפל נציג אחד באלף פונים. מספיק עם ההתעללות הזאת באזרחי מדינת ישראל. שלמו לנו 10% מעלות התכנית, 150 מיליון, תנו לנו כלים ואני מתחייב שנדע לטפל במובטלים הכרוניים לא פחות טוב מגופים פרטיים".

 ח"כ אורלי לוי-אבקסיס ממפלגת ישראל ביתנו: 
"משרד האוצר מייבש את שירות התעסוקה כדי שייכשל. למה המדינה צריכה להוציא הון לצורך תיווך בין חברת כוח אדם למבקש עבודה?  אין בתכנית החדשה שינויים אמיתיים ושאף אחד לא יעבוד עלינו".

ח"כ אילן גילאון (מרצ):
"זרקנו אתכם מהדלת ונכנסתם מהחלון, זרקנו אתכם מהחלון ובאתם מהאסלה. די, קרציות. צאו לנו מהוורידים. כמה אפשר למחזר?".

ח"כ מרינה סולודקין טענה בזמנו:
"חייבים לבדוק מי ולמה מקדם את התכנית ומהם האינטרסים הכספיים מאחוריה".

ח"כ אורית זוארץ טענה: 
"זו תכנית שמעגנת סחר בבני אדם בעידן המודרני. תכנית ויסקונסין לא פועלת כבר למעלה משנתיים, אז מי הוריד את נתוני האבטלה".

לנוכח גלי הביקורת, בשנת 2007 מונתה ועדה דינור. 
הממשלה אימצה את ההמלצות הועדה והרחיבה את התוכנית במתכונת חדשה שנקראה "אורות לתעסוקה".

הממשלה החליטה להוציא את בני ה-45 ומעלה מהתוכנית ולהרחיבה לאזורים נוספים.

התוכנית המשיכה לפעול במתכונתה החדשה והמשודרגת עד לשנת 2010.
אולם הביקורת הציבורית המשיכה ונתמכה גם על ידי חברי הכנסת שהבולטים בהם היו - שלי יחימוביץ' מהעבודה  וחיים כץ מהליכוד.  

בעקבות הבקורת - התוכנית הופסקה.

תוכנית ויסקונסין  2013

משרדי האוצר והכלכלה לא ויתרו. הם היו נחושים להחזיר למעגל העבודה את מקבלי הבטחת ההכנסה שלא עובדים והפכו למעשה למובטלים כרוניים, שנהנים מקצבה ומוותרים על תעסוקה מוסדרת ומדווחת.

הם ניסו להכניס בה שיפורים וחיזוקים כדי להגשים את מטרתה ולהקטין את המשקל הכבד של ההוצאה הממשלה על הבטחת הכנסה. 

משרדי הכלכלה והאוצר החליטו לקדם את התוכנית כאשר במתכונתה המרוככת, למפעילי המרכזים לא תהייה סמכות לשלול קצבה אלא רק לעובד ציבור שקיבל המלצה מהזכיין המפעיל.

כמו כן הוחלט כי אותו עובד ציבור, נציג המדינה, ישב במרכזים באורח קבע כך שיתאפשר לו לפקח מקרוב וביעילות על הפעילות ועמידה ביעדים ובמדדים.

נוסחת התגמול למפעילים שונתה - ככל שהמשרה למשתתף תהיה איכותית ותימשך זמן רב כך יגדל התגמול. לא ינתן תגמול למפעיל על שלילת קצבה.

בחירת הזכיין תתבצע לפי קריטריונים קפדניים וקשוחים יותר -
כל מפעיל ידרש להוציא רישיון הפעלה כחוק והוא לא יורשה לעסוק בעיסוק אחר. במכרז יותרו להשתתף גם גופים ועמותות שלא למטרות רווח.

תוכנית ויסקונסין - 2014

על פי מסמך פנימי של שירות התעסוקה, נראה כי משרד הכלכלה מצא דרך לעקוף את סירובה של הכנסת לאשר את החייאת תוכנית ויסקונסין. המשרד החל  בתוכנית ניסיונית במסגרתה יופנו מקבלי הבטחת הכנסה במספר לשכות – ירושלים, חיפה, אשדוד, טבריה, ביתר עלית, מודיעין, בית שמש, בני ברק ואום אל פאחם – לחדרים ייעודיים בתוך הלשכות. שם יקבלו את פניהם מתאמי השמה שאינם עובדי השירות.

התוכנית החדשה היא תוצאה של הוראה של שר הכלכלה, נפתלי בנט, לתכנן תוכנית של "ויסקונסין לייט". זאת, לאחר שיו"ר ועדת העבודה של הכנסת, ח"כ חיים כץ, סירב לאשר את החייאת תוכנית ויסקונסין.
כץ דרש כי כל עובדי התוכנית יהיו עובדי שירות התעסוקה וכך למנוע כניסתן של חברות פרטיות לטיפול במקבלי הבטחת הכנסה.

בעקבות כך - עובדי שרות התעסוקה פתחו בעיצומים

יו"ר ועד שירות התעסוקה, עופר לוי טוען :
"ההתחכמות של משרדי הכלכלה והאוצר בניסיון להכניס בדלת האחורית את תוכנית ויסקונסין מערערת את יחסי העבודה בשירות והיא צפצוף ארוך על הכנסת ועל תהליכי החקיקה. שוב אנחנו נאלצים להתייצב ולעמוד כחומה בצורה מול הניסיון להפקיר את דורשי העבודה לטובת גורמים עסקיים".

עתה נותר לראות כיצד יתגלגלו הדברים לאור העיצומים ולאור הדיונים בועדת העבודה של הכנסת.