יו"ר דירקטוריון הנמל, גדעון סיטרמן, פנה אל מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בבקשה לעצירת הליך ההדחה. זאת, על ידי מתן צו הגנה על חושפי מעשי שחיתות, לפי סעיף 45 ג' (א') לחוק מבקר המדינה.

סיטרמן שכר את שירותיו של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, בטענה כי הליך הדחתו נפתח בעקבות מהלכיו לחשיפת אי הסדרים בנמל.

בקלסר מסמכים שהגיש וינרוט למבקר המדינה פורטו שורת חשדות לאי סדרים ואף למעשים פליליים שאותם חשף לכאורה סיטרמן, והעביר לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל. זאת, לצד המהלכים שבהם נקט בחודשים האחרונים נגד חסן ומקורביו.

סיטרמן טוען כי זימונו לשימוע לפני הדחה בפני מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, נעשה מנימוקים לא ענייניים. זאת, תוך רמיזה לקשר פסול לכאורה בין יוגב לבין גורמים בעלי אינטרס בנמל, שבמסגרתו סוכם על "הקרבתו" של סיטרמן.

בכך הוא רומז  ליו"ר ועד העובדים בנמל, אלון חסן, שפנה אל יוגב בדרישה להדיח את סיטרמן מתפקידו.

בנוסף, הוא מצביע על רקע ניסיונות עבר מצד ועד נמל אשדוד וההסתדרות להפקיע את ניהול המשא ומתן על יישום הרפורמה בנמלי הים מידי "פטרונו" הפוליטי של סיטרמן, שר התחבורה, ישראל כ"ץ, המסוכסך עם יוגב.

בעקבות בקשת צו ההגנה, פנה שפירא אל יוגב, בבקשת הבהרה. הצדדים ייפגשו בימים הקרובים כדי לדון בהליך ההדחה ובמניעים להם.

בתחילת החודש הודיע יוגב לסיטרמן ולשני דירקטורים נוספים בנמל – שרית בובליל ואריה ברדוגו – כי באופן תקדימי, בכוונתו להדיח אותם מתפקידם. זאת, בטענה לאי-סדרים לכאורה בניהול חברת הנמל במהלך תקופת כהונתם.

רשות החברות העלתה בפני הדירקטורים ארבעה נימוקים להדחה:

הראשון שבהם היה מסמוס הטיפול במידע שהגיע פעילותו הפרטית של חסן בנמל.

הטענה השנייה היא אי מינוי סמנכ"ל כספים ויועץ משפטי לחברת הנמל מאז סוף 2010. זאת, חרף התראות רשות החברות, ובעקבות ויכוח בין סיטרמן לרשות על מאפייני המכרזים לאיוש התפקידים.

הנימוק השלישי הוא טיפול חסר של הדירקטוריון בהשעיה ובפיטורים של עובדים שהורשעו או נחשדו בפלילים.

הנימוק הרביעי נשען על מכתב התלונה שהגיש נגדו מנכ"ל הנמל היוצא, שוקי סגיס. במכתב פרש סגיס את טענות הוועד, לפיהן סיטרמן נפגש עמם, בין היתר בביתו הפרטי של חסן, בניסיון למנות שורת מקורבים פוליטיים לתפקידים שונים בנמל, לכאורה בשליחות כ"ץ.

כמו כן, הועלו טענות בדבר ניסיונות סיטרמן להתערב בהליכי מכרז בנמל.

לכשנשאל עו"ד וינרוט אם אין בטענות אלה עילה לגיטימית לניהול שימוע לפני הדחה, השיב כי "לכל הטענות הללו ניתן מענה בקלסר".

בינתיים, ביקש סיטרמן דחייה של כשלושה שבועות במועד השימוע לפני הדחה שקבעה לו רשות החברות.