כפי שפרסמנו בשעות הבוקר, בעת שהתפלל תפילת שחרית, התמוטט במקום שבתו, כשכוחות ההצלה שהוזעקו למקום לא הצליחו לייצב את מצבו והוא החזיר את נשמתו לבוראה.

הרב כהן היה מראשוני החלוצים בעיר אשדוד שהקים עולה של תורה בעיר. בני משפחתו מספרים שהיה מקורב קרבה מיוחדת לבבא מאיר ואף זכה לשוחח איתו בתורה ובהלכה תוך כדי הליכתם ברחוב. כמו כן היה מקורב מאוד לאדמו"ר מפיטס בורג.  

אחיינו של המנוח, הרב שלום אביחי כהן סיפר כי: "מצד אחד היה תלמיד חכם עצום, שוקד על תלמודו יומם ולילה, העמיד תלמידים הרבה, מהם כיום בעצמם ראשי ישיבות ומרביצי תורה. ומצד שני, יורד לפשוטי העם כאילו היה שווה עימם במלאכתם ועיסוקם. איש קורן לכל ילד ואדם.

אני מכיר אישית אנשים שהתקרבו לתורה, רק משום ההערצה לרב שהיה תומך בהם בקביעות בסתר, בעוד שאחרים ואפילו מבני משפחתם היו מרחיקים אותם.

נכנסתי היום לחדר לימודו, הזדעזעתי לראות את מה שכתב במשך כל הלילה, שבעה דפים מלאים דברי הספר על צדיק שהולך מן העולם שדומה זה לחורבן בית המקדש. עד כדי כך, הדברים היו ישירים וכאילו כתבם עליו ממש שבשעת ההספד בנו הבכור הרב אבשלום כהן ראש מפעל החסד 'שלום יעשה' הקריא את דברי ההספד שכתב הצדיק בעצמו".

"בנו הרב יעקב ספד לו, וסיפר שהגיע רואה חשבון ממשרדי הרואי חשבון הגדולים בארץ, לביקור במוסדות על מנת לחבר דו"ח ביקורת. בגמר הסיור, אמר רואה החשבון לרב זצ"ל "הייתי בהרבה מוסדות בארץ, אבל כאן, מרגע שנכנסתי איתך לשער התלמוד תורה, הייתי עסוק בדבר אחד, רק בלראות כיצד כל התלמידים נגשים אליך ומנשקים לך את היד ביראת כבוד, הבנתי שאתה עושה כאן באמת עבודת קודש, אני כל כך המום מהמראה הטהור הזה, וזאת בשבילי תעודת היושר שלך".

"לאחר שיצא הרואה חשבון, שאל רבי יעקב את אביו, מדוע לעולם אתה לא מאפשר לאף אדם, וגם לא לתלמידי הישיבה לנשק את ידך, ואילו כאן בתלמוד תורה אתה כן מאפשר לילדים לעשות כן?

ענה רבי שמעון זצ"ל: הילדים הללו הם רכים בשנים, עדיין אינם יודעים מהו ערך תלמיד חכם, אני אמנם אינני תלמיד חכם אך אני נראה כזה, ולכן אני נותן להם לנשק את ידי על מנת שיגדלו מתוך יראת כבוד לתלמידי חכמים ולתורה הקדושה. אבל אנשים ברחוב, ובני התורה בישיבה יודעים מהו ערך תלמיד חכם, הם לא צריכים חינוך ממני"....