על פי מחקר שביצעו כלכלני התאחדות בוני הארץ, עלות הקרקע מהווה כ- 25% ממחיר הדירה בממוצע ( במרכז הארץ העלות מגיעה גם ל- 50%). המיסים מהווים כ- 25% נוספים. על פי נתוני משרד השיכון, מחירה של דירה חדשה ממוצעת באשדוד כבר עומד היום על כ- 1.6 מיליון שקל. מכאן נובע שרק על רכיב הקרקע מרוויחה המדינה בממוצע כ- 400,000 שקל לכל דירה כתוצאה מגביית מיסים (25% מערך הדירה).

מויאל מסביר כי באמצעות פרסום מכרזי "מחיר למשתכן" ושילוב של דיור בר השגה בתוך פרויקטים רגילים לבניה - ניתן להוזיל את מחירי הדירות באשדוד לזוגות צעירים במאות אלפי שקלים. לדבריו, המפתח להוזלת מחירי הדיור טמון בנכונות של ממשלת ישראל לוותר על חלק מהכנסותיה ממיסים על הקרקע, ובשינוי שיטת המכרז כך שלא המרבה במחיר יזכה במכרז אלא זה שיבטיח מחיר נמוך לדיור בר השגה.

במסגרת מכרזי "מחיר למשתכן" הקרקע משווקת ליזמים, כאשר עלויות הפיתוח ומחיר הקרקעות ידועים ורשומים בחוברת המכרז. היזמים אשר ניגשים למכרז מציעים את המחיר הסופי שבו ימכרו את הדירות למשתכנים. דירות אלה מיועדות לזכאי משרד הבינוי והשיכון בלבד. המתחמים נמסרים ליזמים המציעים את המחיר הנמוך ביותר למ"ר.

הכוונה היא שבכל פרויקט שנבנה על קרקעות המדינה חלק מהדירות (לפחות 5% )  יוקצו על ידי הקבלנים לדיור בר השגה וימכרו במחיר מוזל לזכאים. פתרון זה מבוסס על ויתור חלקי של המדינה על הכנסותיה מהקרקע, על מנת לאפשר את מכירת הדירות במחירים מוזלים לזוגות צעירים ולזכאים. מדובר בפתרון שמקובל בעולם ומהווה גם כלי ממשלתי לעידוד שוויון חברתי, אך משום מה בישראל הוא לא מיושם בצורה אפקטיבית.