בתעשיה האווירית טענו לעומת זאת, כי מועמדותו של מלכא נבחנה בצורה זהה לזו של שאר המועמדים לעבודה. בראון, ראש תחום רפואה דחופה שאחראי מתוקף תפקידו על כלל הפרמדיקים המועסקים, טען כי "שמו ומוצאו העדתי של מר מלכא לא היוו כל שיקול", וכן הכחיש את האמירה שיוחסה לו על ידי חברו של מלכא.

עם זאת השופטת, סיגל דוידוב-מוטולה, קיבלה את התביעה, פסקה למלכא פיצוי של 50 אלף שקל והורתה לתע"א לשלם הוצאות משפט ושכר טרחה בגובה 7,500 שקל. כפי שנפסק, תע"א לא הצליחה להוכיח כי לא לקחה בחשבון את מוצאו של מלכא בבחינת מועמדותו לעבודה, וזאת בניגוד להוראות חוק שויוון הזדמנויות בעבודה. "התובע במקרה שלפנינו עמד בנטל הראשוני המוטל עליו לצורך העברת נטל הוכחה לכתפי הנתבעת", נכתב בהכרעה.

התביעה הוגשה בשיתוף עמותת "שיח חדש למען השיח הדמוקרטי והרב-תרבותי בישראל" (הקשת הדמוקרטית המזרחית - ב.פ.) ולתיק הצטרפה כידידת בית המשפט נציבות שוויון הזדמנויות במשרד הכלכלה. קודם להגשת התביעה, הגיש מלכא תלונה נגד תע"א למינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, אולם שם החליטו כי לא היתה עבירה פלילית על החוק וסגרו את התיק.