יום שלישי השבוע, חדשות ערוץ 2 ו10 מדווחים לנו בהתלהבות על סיום הכיבוש של המדוזות....ואני קופץ משמחה - העיר אשדוד שוחררה מהאויב הזר מחיות הג'לי המגעילות. הן עזבו את אזורנו מרצונם החופשי במעמד צד אחת, כמו שצה"ל עזב את לבנון ועזה....אשדוד משוחררת סוף סוף, יחי החופש הגדול, יחי הקיץ, הגלים שוב בידנו!

יום רביעי בבוקר זה הזמן לחזור למקומנו הטבעי, לחוש את לטיפות קרני השמש, לשחק עם הגלים, להשתלב עם הטבע הפראי הנדיר בעיר הגדולה עתירת המגדלים... אך המדוללת בדירות ברות השגה.
דקה לפני שאני מניח את המגבת על כתפי, אני פותח את המחשב להתעדכן  באשדוד נט – מי נגד מי....אני קורא ש....נחיל המדוזות עדין כאן...אבל...אמרו בחדשות ש.....למה???

ערוצי החדשות הפכו להיות כמו הממשלה, מכריזים הכרזות דרמטיות וכולם מוחאים כפים...מבלי שירדו להרטיב רגליהם במים, תוך שהם שולחים אותנו כמו נקניקייה בשמן, להיצרב על המחבת.
עובדתית, המים עדין תחת כיבוש זר!

אני מרים עיני לשמים ומבקש מבורא עולם – "שלח נא את עמי!".
 אין לך רחמים על הילדים שזה עתה יצאו לחופש הגדול ועדין תקועים בקניונים ובסדרות הטלוויזיה? מה יעשו 7% המובטלים בעיר מהרגע שיחתמו בלשכה עד החתימה הבאה? את מי ידרסו הג'יפים ? (אתה יודע כמה עולה רק הביטוח והדלק? לא חראם?).
מה עם כל הגברברים, הנערות והנשים שבמשך כשלושה חודשים הרעיבו עצמם לקראת יולי אוגוסט? מה עם כל אלו שלא התקבלו לתוכניות הראליטי כמו האח הגדול והישרדות? בפני מי הם יחשפו את גופם?
מי יגיד להם " ווואווו אייך רזיתם.. " ?. הרי משפט זה הוא המחמאה האחרונה שנשארה בלקסיקון האשדודי....
מה איתנו הצמאים למילות פרגון?! איזו מחמאות נקבל:
אייך נהייתם חכמים?! , "יו! כמה התעשרתם?"....ברור שלא...
הרי אם רק נעז חלילה להצליח, יפיצו עלינו שאנו מושחתים או מקורבים, או לא חשוב מה, ימצאו כבר איזו עקיצה.
הסיכוי היחידי שלנו לקבל מילה טובה היא בטן שטוחה!
ובטן שטוחה מראים בים ובים עכשיו ישנן עקיצות שהן לא פחות צורבות מעקיצותיהם של "המפרגנים" מאשדוד.

כשאני חושב על זה עכשיו...נראה לי שהמדוזות הן גזרה משמיים שנוחתת עלינו דווקא לקראת ובמהלך תשעה באב כדי להזכיר לנו שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם. שנאת החינם של היום היא העקיצות של "המפרגנים" למיניהם שמתקשים לראות שיש מישהו מבסוט...
אז בא הקדוש ברוך הוא ומחריב לנו את בית המקדש הקיצי שלנו, שחלילה לא נהנה בתקופה זו.

אז חברים אם אנחנו רוצים להבריח את הכיבוש של יצורי הג'לי, בואו נתחיל לתרגל מילים מפרגנות, אני יודע שזה מאוד קשה אבל אין ברירה, אנחנו בתקופת מלחמה.... תגידו – "כל הכבוד".  
יופי! עכשיו נעבור לשלב היותר קשה – תגידו את אותה המילה רק בקול רם, בפני חברים ו...על מישהו שלא נמצא כרגע בסביבתכם (כלומר להחמיא לו מאחורי הגב).
אני יודע שזאת משימה אכזרית, אבל תחשבו על הים ועל הכובש האכזר...אם תתרגלו את המילה שוב ושוב אולי בסוף היא תצא לכם באופן טבעי...

עכשיו בוא נדבר ביתר רצינות, תשעה באב מאחורינו ולפנינו החגים. אם אנחנו רוצים שהחיים שלנו יהיו יותר יפים, אנחנו חייבים ללמוד לפרגן – לפרגן לעצמנו ולאחרים, להביט תמיד על חצי הכוס המלאה, גם אם היא בעצם שלושת רבעי ריקה, בואו נהנה מהרבע כאילו הוא השלם. בוא נחשוב טוב ויהיה טוב, בואו נזמין אלנו את החיובי והיפה ואז הוא יאפוף אותנו....בואו נפסיק לבכות על מה שאין לנו ונזכור כי מה שאין הוא רק אמצעי לחלום האמיתי ולשאיפה שלנו להיות מסופקים ומאושרים.
ההחלטה להיות כאלו נמצאת אצלנו ואצלנו בלבד, כמו ההחלטה להיות כועסים וזעופים וכל השאר הם רק תירוצים.
בואו נשמח בשמחתם של אחרים, בואו נשמח מכל מקלחת מרעננת, מכל חיוך של ילד, מכל זריחה ו/או שקיעה, מפרוסה טעימה ומכל סיבה למסיבה,  בואו נהנה זה מזו, בואו נהיה האנשים הטובים ואז הרוע יעלם מאליו (כי לא יהיה לו כיף במקום של פרגון)
אם נעשה כן....המשיח לא יצטרך לבוא על חמור לבן, הוא בעצם יהיה כבר כאן.
יאללללה לים!

שלכם באהבה, אייל.