המסמך, שהוכן עבור הוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת , מנסה לאתר דפוסים הנוגעים לרקע הדמוגרפי והסוציו-אקונומי של החיילים הכלואים. מתוך 35 היישובים שבהם יש נוכחות משמעותית של חיילים וחיילות בבתי הכלא (מעל ל-50 כלואים בני הישוב) – 26 מוגדרים כיישובים בחתך סוציו-אקונומי בינוני או נמוך (אשכול 5 ומטה). בראש הרשימה נמצאת אשדוד, עם כמעט 350 חיילים המתגוררים בה שנכנסו לכלא הצבאי בשנת 2013. לאחר מכן נמצאת באר שבע עם נתונים דומים, ומתחתיה ראשון לציון וירושלים, עם כ-270 חיילים כלואים מכל אחת. נתניה, אשקלון ותל אביב הן הבאות בתור, ולאחר מכן חיפה, בת ים והיישובים הדרוזיים שאוגדו לאשכול אחד.

בתגובה לנתונים הסבירו בצה"ל כי מחצית מהכלואים מתגוררים ב-15 הערים הגדולות בישראל, אך לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "ניתן לראות בתרשים כי בולטים מקרים של מספר כלואים גבוה יחסית מיישובים אחרים, כגון היישובים הדרוזיים, רמלה ודימונה". יצוין כי דירוג הערים אינו יחסי לגודל האוכלוסייה או למספר החיילים המשרתים מכל עיר.

מהמחקר גם מתברר כי חלק ניכר מהיישובים המופיעים ברשימה הם בעלי שיעור גבוה יחסית של בני העדה האתיופית. במרכז המחקר והמידע סימנו יישובים שבהם מעל 5% מהאוכלוסייה הם יוצאי העדה.

מניתוח הנתונים העדכניים אף עולה כי כרבע מהחיילים האתיופים היו בכלא הצבאי יותר מפעם אחת. בעבור החיילים בני העדה מדובר בירידה משנת 2011, אז הגיע היקף החיילים שנכלאו ל-48%. אצל החיילות האתיופיות, מנגד, חלה עלייה מ-9.4% ל-14%. מדובר בנתונים הגבוהים כמעט פי חמישה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בצה"ל.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "מתוקף היותו צבא העם מגייס צה"ל לשורותיו בנים ובנות מכלל שדרות החברה הישראלית, בהם גם מתגייסים בעלי רקע כלכלי ומשפחתי מורכב. צה"ל משקיע מאות מיליוני שקלים בשנה מתקציבו במטרה להעניק לחיילי החובה הזקוקים לכך מעטפת תנאי שירות ותמיכה שתאפשר להם לממש את חובת השירות בהצלחה. מטבע הדברים, גם הכלואים והכלואות בבסיסי הכליאה הצה"ליים מהווים שיקוף לפניה המגוונים של החברה ולמצוקות שעמן מתמודדים ביישובים שונים בכל רחבי הארץ".