"במשך 20 שנה עסקתי בפעילות ציבורית – בחלקה בהתנדבות מלאה, כחבר מועצה, סגן ראש ועיר וכמ"מ ראש העיר" אומר שמעון כצנלסון שבימים אלו שמעון מתמודד לראשות העיר בראש רשימת "אשדוד ביחד".

כצנלסון מאמין שיוכל לשחזר את ההצלחה שלו משנת 98 עת שהקים את מפלגת "אשדוד ביתנו", המפלגה שעמד בראשה וגרף לא פחות מ-9 מנדטים!

"עוד לא הייתה מטרה שהציבתי לעצמי ולא ניצחתי  בה" הוא מצהיר.

קורות חיים:

כצנלסון נולד בקייב אוקראינה 1946. את לימודיו התיכוניים מיקד בתחום הפיזיקה והמתמטיקה בתיכון ריאלי, "קיבלתי הזמנה לאוניברסיטה כי הייתי במקום ראשון בתחום הפיזיקה בעיר של מיליוני תושבים, אבל סופו של דבר החלטתי ללכת ללמוד בטכניון הנדסת חשמל בשילוב תואר שני באלקטרוניקה".

בשנת 69 התחתן עם קטרינה בקייב, וב-71 נולד בנם הראשון - אריה (היום בן 42).

בשנת 72 עלו שמעון ומשפחתו ארצה. "ב-72 הייתי ראש פרויקט בתחום האלקטרוניקה בקייב, ולא היה חסר לי כלום. באחד הימים קרא לי המנהל ואמר לי: `אתה בחור צעיר ואנחנו מאוד מעריכים אותך אבל לא תוכל להתקדם אצלנו בחברה כי אתה יהודי`. בגיל 26 הבנתי שאין מקום אחר שאני יכול להרגיש בו בבית חוץ מישראל, והחלטתי לעלות לארץ. עליתי לארץ כציוני. בוינה, בדרכנו לישראל, ניסו לשכנע אותנו לשנות את יעדנו לארה"ב מאחר והיו זקוקים שם למהנדסים. אמרתי שאני עולה למדינת ישראל, למדינה שלי למדינת היהודים ורק לשם. רציתי להגיע הביתה".

כששמעון ומשפחתו הגיעו לארץ הם נשלחו לשבי ציון - ישוב ליד נהריה. "הגענו ב-6 בינואר 1973 לישראל, הייתי 3-4 חודשים באולפן ומיד אחר כך יצאתי לחפש עבודה. במקביל פנו אליי מחיל האוויר מתל נוף, מישהו המליץ עלי, בכדי שאעבוד איתם".

בשנת 73 שמעון כצנלסון התקבל לעבודה כטכנאי בתל נוף, "בהתחלה לא האמינו שאני מהנדס כי הייתי מאוד צעיר, אבל מהר מאוד העלו אותי לתפקיד מהנדס במחלקת מכשירים מוטסים". באותה שנה שמעון ומשפחתו עברו להתגורר באשדוד ברח` הרב שאולי.

בסה"כ שמעון עבד בתל נוף במשך 20 שנה כאזרח עובד צה"ל, עבודה שאליה התייחס כשליחות. "הייתי ראש גף אלקטרוניקה בחזקת סרן כי במסגרת התפקיד נתנו לי דרגה בח"ק (בחזקת קצין)".

די מהר פרצה מלחמת יום הכיפורים ושמעון גויס לצבא, "הייתי בעזה, היינו 300 `רוסים` דוברי רוסית בתותחנים מונעים. בשריון, ונתנו לי להיות מפקד טנק".

ב-77 נולד בנו השני, מארק, וב-79 שמעון ומשפחתו נסעו לשליחות לארה"ב, "במסגרת עבודתי בתל נוף נשלחתי בכדי ללמוד את מערכת המחשבים המוטסים של F15. בשנת 80 חזרנו, וקידמו אותי לניהול מחלקת המחשבים המוטסים".

 "אני וסיעתי קיבלנו 24,000 קולות"

את הרומן עם הפוליטיקה החל שמעון לאחר שנכח בהרצאה של מנחם בגין והוקסם, "בשנת 74 מנחם בגין קלט אותי למפלגת חירות והפכתי להיות חבר מפלגה. זה התחיל בזה שפעם אחת הלכתי לשמוע את מנחם בגין והוא הדהים אותי עם הכריזמה שלו, עם התוכן ועם זה שלא שינה את דעותיו אף פעם, כמו מצפן, וזה מה שחשוב".

בשנת 89 צבי צילקר פנה אל שמעון כצנלסון שיתחבר לרשימת הליכוד בראשותו, "צבי ראה שהרבה אנשים פונים אליי ושאני מחובר לקהילה הרוסית, וראה את הפוטנציאל. בשנת 89 נבחרתי כחבר מועצה. הייתי אחראי על קליטת עליה ועל מחלקת עליה. זאת הייתה תקופה שקיבלתי קהל 3 פעמים בשבוע - אני מאמין שזאת צריכה להיות הדרך – דלת פתוחה. זאת הייתה עבודה ציבורית בהתנדבות מלאה".

בשנת 93 שמעון שוב התמודד ברשימת הליכוד, אז קיבלו 7 מנדטים, ההישג הכי גבוה של הליכוד באשדוד עד אז, "קיבלתי את תפקיד סגן ראש העיר. הייתי אחראי על אגף הרווחה, על הנדסה וקליטת עליה. מכל התפקידים הרווחה היה נחשב קשה במיוחד ונתנו לי אותו, ראיתי בזה אתגר והיה לי חשוב לטפל בזה. יכולתי לבחור כל תפקיד ובחרתי את אגף הרווחה כי היה לי חשוב לטפל בתושבים, להיות באינטראקציה איתם ולעזור להם".

למרות שבשנת 98 שמעון היה יו"ר סניף הליכוד באשדוד, הוא התמודד ברשימה עצמאית, וזאת השנה שסיעתו קיבלה 9 מנדטים – ההישג הכי גדול שהיה למפלגה עצמאית באשדוד אי פעם. "גם היום אני מאמין שנקבל לפחות 9 מנדטים, וזאת כשאנחנו הולכים כאשדוד ביחד ולא מתפצלים למגזרים".

לאחר ההצלחה ההיסטרית של "אשדוד ביתנו" בשנת 98, פנה אל שמעון אביגדור ליברמן והציע לו לשחזר את ההצלחה העירונית ברמה הארצית. "ב-99 הקמנו את `ישראל ביתנו` - אם `אשדוד ביתנו` לא היתה קמה לא היתה סיעת `ישראל ביתנו`. אני וסיעתי קיבלנו 24,000 קולות, שזאת הצלחה אדירה בכל קנה מידה ארצי". באותן שנים שמעון היה מ"מ ראש העיר – ממונה על אגף הרווחה, אגף הכספים ואגף הנדסה וקליטת עליה.

"הלכתי למפעל הפיס רק בגלל שאריק לחץ"

בשנת 2003 שמעון כבר הצהיר כי מתמודד לראשות העיר, רק אז בחודש מאי ראש הממשלה דאז וחברו האישי אריאל שרון זימן אותו ללשכתו וקרא אותו לדגל, "אריק אמר לי שהוא צריך את עזרתי לתפקיד יו"ר מפעל הפיס – זוהי משרת אמון מטעם ראש הממשלה. צריך להבין שהקשר שלי עם אריק היה אישי – הוא ביקש ממני להתלוות אליו, לדוגמה, בנסיעה אל בוש בארה"ב ואל פוטין וכו` והיו בינינו קשרי חברות חמים".

לאחר לבטים קשים ולאחר שראש הממשלה לחץ על שמעון לקחת את המשרה, שמעון החליט להיענות לו, "אריק הסביר לי שזה תפקיד חשוב – שירות המדינה כמו בחיל האויר. אמר שיש מצוקה של כיתות בכל הארץ, מועדונים לנוער, מועדונים לקשישים. הלכתי למפעל הפיס אך ורק בגלל בקשתו של אריק, למרות כל הפצת השמועות שזה בגלל משכורת או עניין אישי. זה ברור שבשביל משכורת לא הולכים לתפקיד ציבורי כי במגזר הפרטי יכולתי להרוויח פי כמה וכמה".

בשנת 2008 שמעון פרש ממפעל הפיס למגזר הפרטי. "אחרי מה שקרה לאריק ואחרי שלצערי הבנתי שהוא לא מתאושש מזה, החלטתי לפרוש ממפעל הפיס. המינוי שלי היה עד 2010 ואני פרשתי בינואר 2008. באותה שנה לא יכולתי להתמודד לראשות העיר אשדוד עקב כך שהייתי צריך שנת צינון, ואז יצאתי למגזר הפרטי".

למה לו פוליטיקה עכשיו?

"השארתי את העיר לפני 10 שנים כשהיה בקופתה פלוס של כ-70 מיליון ₪, ואילו היום עד כמה שידוע יש כ-317 מיליון ₪ הלוואות. אני יודע שאני יכול לעשות הרבה בשביל העיר, כבר עשיתי – הייתי שם. זה בוער בי לבנות את העיר ולהביאה להישגים גבוהים מתמיד".

את הדברים הללו שמעון יכול לגבות לא רק ע"י הניסיון הפוליטי-ניהולי הרחב שלו אלא גם ע"י לימודיו האקדמאים שכוללים: מהנדס ותואר שני בחשמל ואלקטרוניקה, תואר שני בתחום ניהול ציבורי ופיתוח באוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת קלארק, תואר שני בתחום הפיננסי, תואר שני נוסף במינהל עסקים למנהלים executive MBA במכללה למנהל בארץ ותואר שני בתחום הפיננסים באוניברסיטת ניו-יורק.

בנוסף מציין שמעון, "אני רוצה לייצג את אלה שיש להם ואלה שאין להם, אני רוצה לעזור שלכל מי שאין - יהיה. שיהיו מקומות תעסוקה, שיוכלו לחיות בכבוד. לא רוצה לחיות בעיר ש-25 אחוזים מתושביה חיים מתחת לקו העוני. יש כאלה שרוצים לחלק דגים, אני רוצה לחלק חכות לתושבים בכדי שיוכלו לדוג את הדגים. אלפים כבר הצטרפו לתנועה שלי כי הם רוצים לראות שינוי, ובשביל זה אנחנו כאן".

יש הטוענים שאתה אנטי דת.
"ממש לא. איך אני יכול?! ראשית השם שלי הוא כצנלסון – כהן צדיק, כך שזה חלק ממי שאני. שנית אני מאוד אוהב מסורת ודת, וכיהודי-ציוני שעלה למדינת ישראל מתוך אידיאולוגיה אני ומשפחתי חוגגים את החגים היהודים וכחלק מזה אני ובניי מתפללים בבית הכנסת. סבא שלי ז"ל היה רב בברה"מ וכנראה שזה חוזר לילדים שלי, כי ילדיי מניחים תפילין כל בוקר. אני לא נגד הדת, אני נגד כפייה דתית בדיוק כמו שאני נגד כפייה חילונית. אם לדוגמה ירצו לפתוח סניף של `טיב טעם` ברובע ז` אני הראשון שאתנגד לזה כי זאת סתם תהיה פרובוקציה וזה יגרום לשנאת חינם".

 אתה מרגיש שמכניסים אותך לתוך משבצת "הרוסי" באשדוד?

"אני מרגיש שיש פה אנשים שמאוד נוח להם להכניס אותי לסקטוריאליות הזאת. בקייב הייתי שמעון פה אני סניה. יש לי בן שהוא סרן בחיל האוויר, שניים מילדיי נולדו כאן והגדול הגיע לארץ בגיל שנה וחצי. אני כבר 40 שנה בארץ. אני ישראלי לכל דבר, ככה אני מרגיש וככה אני חי. אני יהודי-ישראלי גאה ובנוסף אני לא מתבייש בזה שהגעתי מברית המועצות – בלי עבר אין עתיד".