חמישה ימים אחרי הטרגדיה בטיול ברודוס – משה כווינה ז"ל הובא למנוחות
02.07.13 / 23:14
ביום חמישי, במהלך נסיעה במעבורת מרודוס לאי שכן, לקה משה כווינה (61) בליבו ורופאים נאלצו לקבוע את מותו. במשך חמישה ימים ניסו בני משפחתו להביא את אביהם לקבורה בישראל, אך ללא הצלחה. בסופו של דבר שכרה המשפחה מטוס פרטי שהטיס את גופת אביהם לישראל. במשפחה זועמים על ההתנהלות בארץ השכנה, בהיעדר ציוד רפואי בסיסי שיכול היה להציל את חיי אב המשפחה ובקשיים רבים שהוצבו בפניהם עד שהצליחו להביא את אב המשפחה לקבורה
דווקא ברגע הקשה ביותר בחייהם, הצטרכו בני משפחתו של משה כווינה (61) להשקיע מאמצים גדולים על מנת להביאו לקבורה בישראל במהירות המרבית.
ביום חמישי שעבר, במהלך שייט על מעבורת בין רודוס לאחד האיים בסביבה, לקה משה כווינה בליבו. לטענת בני משפחתו, במעבורת לא היה ציוד בסיסי להצלת חיים, כמו מכשיר לייף פאק למתן שוקים, מה שיכול היה להציל את חייו.
משה היה בטיול עם אישתו ועם זוג חברים נוסף, ואישתו שראתה את בעלה האהוב נפטר מול עיניהם, החזיקה את גופתו במשך כל הזמן ששהו על המעבורת, כ- 4 שעות. "המזל הגדול הוא שאמא לא הייתה לבד על המעבורת הזאת, אחרת אף אחד לא היה מסייע לה", מספר אפי, בנו של משה.
בני המשפחה החלו מיד בהתארגנות להטסת גופתו של אב המשפחה בהקדם האפשרי לישראל, אך גילו שהשירותים הציבוריים ברודוס מסתיימים ביום חמישי אחר הצהרים עד ליום שני. הם נותרו ללא כל מענה.
"במשרד החוץ ניסו לסייע, והם אמרו שהם עשו את המקסימום שהם יכולים. חברת הביטוח, שאתה בטוח שאתה מכוסה מכל הכיוונים, גם ניסתה לסייע, אך גם הם לא נתנו לנו מענה", מספר הבן אפי.
לבד בארץ זרה עם גופת הבעל/האבא, בני המשפחה היו אובדי עצות. הימים חולפים ופתרון למצב לא נראה באופק. "הבנו שאם אנו לא נטיס את הגופה של אבא לישראל, לא ברור אם זה יקרה. שכרנו מטוס פרטי וביום שני אחר הצהרים הגיעה גופתו של אבא לישראל".
על אביו מספר הבן אפי:"אבא היה ממקימי העיר אשדוד, עוד מתקופת המעברות. עבד בחברת החשמל באשדוד והיה מוכר היטב ברחבי העיר". רבים הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה בבית העלמין באשדוד. משה כווינה הותיר אחריו משפחה גדולה ומאוחדת: שישה אחים ואחיות, את אישתו אליס, שני בנים, שתי בנות ושבעה נכדים.
אחד ההספדים שנקראו בהלוויתו של משה כווינה זכרונו לברכה:
לחם לאבא לסבא לבעל ולחבר היקר בעולם,
כהרגלי אני קוראת לך מדפים
ומשבחת את שמך בחרוזים בימי הולדת וימים שמחים.
אך היום מגופך אנחנו נפרדים
ומנסה למצוא את המילים שיתארו
את הצער והכאב אותו אנחנו מרגישים,
באופן כה פתאומי את חיינו עזבתה
ומתנחמים בעובדה שלא סבלתה,
שהיית בנופש במקום מדהים בן מים לשמים ואנשים אהובים.
עם אליס אשתך האהובה
וחבריך מוריס ולליאן היקרים.
לחיים אחרים עלינו להתרגל
ללא בעל, אבא, סבא, חבר ומורה לחיים,
איננו יודעים מאפה להתחיל
איננו יודעים למי להתקשר , להתייעץ לספר ואפילו סתם לדבר.
ממי נבקש עזרה
מי יציק ויצחיק את הילדים באותה נשימה
ויכנס אלנו בחיוך ומלא שימחה.
משה חור עצום בנו אתה משאיר
אבל לך חמי היקר מבטיחה
נודרת נדר להשאיר את המשפחה שלנו
מאוחדת ושמחה
כפי שנפשך חפצה.....
יהי זכרך ברוך!!!