כיצד לפעול במקרי הכשת נחש, כשאין בסביבה גורם רפואי:

• השכבת הנפגע במנוחה מוחלטת.
• הרגעתו.
• קיבוע האיבר המוכש.
• פינוי מהיר ככל האפשר לבית החולים הקרוב ביותר.

את העקרונות האלה יכול ליישם כל אדם, ואין נדרשים להם כישורים רפואיים.

אם יש בסביבה גורם רפואי (רופא, פרמדיק) אפשר להוסיף על הטיפול הנ"ל ולתת עירוי, תרופות הרגעה ותרופות להקלת כאב ולהתקין חוסם זרימה לימפטית וזרימה ורידית שטחית. בכל מקרה אסור לעכב את פינוי הנפגע לבית החולים.

יש להימנע תמיד מטיפולים המקובלים ברפואה העממית: חיתוך אזור ההכשה ומציצת הארס, קירור מקומי או צריבת מקום ההכשה. אין להשקות את הנפגע במשקה חם או אלכוהולי, כי אלה מריצים את מחזור הדם ומזרזים את פיזור הארס.

הטיפול שניתן בבית החולים במקרי הכשת נחש כולל:

• קיבוע האיבר המוכש והרמתו.
• טיפול תומך ומשלים בעת הצורך, בעיקר ההחלטה אם יש צורך בנסיוב לחיסון מפני הארס ומתן הנסיוב. השיקולים למתן הנסיוב הם בדרך כלל התפשטות מהירה של סימנים מקומיים או עדות להשפעה מערכתית של הארס.
• חלק מהחולים מפתחים תגובת רגישות לארס, המסתמנת בירידת לחץ דם, בבצקת בדרכי הנשימה או בתפרחת מערכתית. יש להיערך לכך מראש ולתת טיפול מתאים, אך אין להפסיק את מתן הנסיוב.

ככלל, הטיפול הטוב ביותר במקרי פגעי בעלי חיים ארסיים הוא מניעה:

• יש לפנות מהסביבה הקרובה מקומות מסתור אפשריים כגון סבכי קוצים, ערמות קרשים וגלי אבנים.
• להימנע מהושטת ידיים למקומות שעלולים להסתתר בהם בעלי חיים ארסיים, ואם צריך להזיז קרשים מערמה או אבנים בשדה - יש להיעזר במוט.
• בעת שהייה בשדה בטיול או במחנה, יש להקפיד על ניעור האוהל ושקי השינה לפני השינה. בבוקר, יש לנער היטב את הבגדים והנעליים לפני לבישתם.