במקרה של רעידת אדמה הרסנית בישראל - מה צפוי לנו באשדוד

21.10.12 / 11:19

להאזנה לתוכן:

לכבוד תרגיל פיקוד העורף, שבודק המוכנות לתרחיש האימים של רעידת אדמה חזקה והרסנית בישראל, אשדוד נט שב ומעלה את כתבת התחקיר של המערכת משנת 2010, שהציגה את התרחיש הרע ביותר שעלול להתרחש בעיר במקרה של רעידת אדמה בעוצמה הגדולה מ-7 בסולם ריכטר

ישיבת המוכנות לרעידת אדמה הבוקר בעיריית אשדוד

מומחים מעריכים: רעידת אדמה חזקה בישראל, כזאת שיכולה לגרום לקריסה המונית של מבנים, היא רק עניין של זמן. תרחיש האימה שאליו "מתכוננת" מדינת ישראל מדבר על רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר, חזקה יותר מזו שהתרחשה בהאיטי. על פי הערכות, באשדוד ישנם מאות בתי מגורים ומבנה ציבור שזקוקים לחיזוק מפני רעידה חזקה, אך רק שני בתי מגורים חוזקו בשנים האחרונות. התרחיש לאשדוד צופה מאות הרוגים ופצועים ואלפים שנותרים ללא מחסה.

מיקומה של מדינת ישראל באזור השבר הסורי-אפריקני הפעיל מבחינה סיסמית הוא בבחינת "חבית חומר נפץ". סקרים ומחקרים שנערכו בארץ ובעולם צופים כי עתידה להתרחש בישראל רעידת אדמה בעוצמה חזקה שתגבה קרוב לוודאי נזקים כבדים ואבידות בנפש.

על פי תרחיש של ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות ישראל לרעידת אדמה, במקרה של רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר, שמוקדה בבית שאן, הנזק שייגרם הוא כדלקמן: הרוגים - 16,000; פצועים קשה - 6,000; פצועים קל- 83,000; מפונים- 377,000; מבנים הרוסים - 10,000; מבנים עם נזק כבד - 20,000; מבנים עם נזק קל עד בינוני - 104,000.

במסגרת עבודת הועדה נמצאו 400 אלף מבנים בארץ שאינם מוכנים לרעידת אדמה ונבנו לפני שנקבע התקן הנדרש. בין המבנים המסוכנים - בתי ספר, גני ילדים, מבני ממשלה ומפעלי תעשייה עם חומרים מסוכנים העלולים לפגוע קשות במרכזי אוכלוסייה במקרה של רעידה הרסנית. "אם תתרחש רעידה אדמה קשה, שכבת הגיל בין 6-18 שנמצאת בבתי הספר והגנים, תיפגע קשות. אבל האחראים עדיין מנסים למצוא פטנטים ולא לעשות כלום, במקום להתחיל להיערך", מתריע ד"ר אפרים לאור, שעמד בראש ועדת ההיגוי למוכנות לרעידת אדמה ונחשב למומחה בתחום.

בישראל יש כבר יותר מחמש שנים תוכנית מתאר ארצית הידועה בשם תמ"א 38. תוכנית זו נועדה לשפר את עמידותם של רוב הבניינים בישראל בפני רעידות אדמה, אלו שבנייתם הותרה לפני ינואר 1980. כיום נבנים המבנים בישראל על פי תקן 413. עמידה בדרישות התקן תבטיח כי בעת רעידת אדמה מתונה לא תפגע יציבות המבנה, ובעת רעידה חזקה המבנה לא יתמוטט, גם אם יינזק באופן בלתי הפיך.

תמונת מצב באשדוד- מבנים צפויים לקרוס, מאות הרוגים ופצועים

בועדת ההיגוי לבדיקת ההיערכות לרעידת אדמה, מיפו את המבנים שנבנו לפני 1984 וזקוקים לחיזוק באשדוד. על פי המפה, עיקר המבנים נמצאים באזורים הותיקים של העיר, ברובעים: א', ב' , ג', ד', חלק מרובע ה', רובע ו' וכן מבנים ברובע י"א. על פי הנתונים שנמצאים במפה, קיימים 340 מבנים שנבנו לפני 1974 וכן 190 מבנים שנבנו בין השנים 1975-1984, בטרם נכנס תקן 413 לתוקף.

לדעת מומחים, הבתים שנמצאים על עמודים חשופים בצורה הרבה ביותר להתמוטטות המבנה. תנודות הקרקע עלולות לקרוע את העמודים עליהם עומד המבנה. על פי הערכות, קריסת מבנים שלא חוזקו באזורים הישנים באשדוד, במקרה של רעידה חזקה, היא כמעט בלתי נמנעת. חלק מההערכות מדברות על מעל 700 הרוגים, אלפי פצועים, מאות מבנים הרוסים ואלפי חסרי בית.

אך מעבר לאיום בקריסת מבנים, באשדוד ישנם גם כמאה עסקים להם היתרי רעלים. החל מבריכת שחיה שמחזיק בתחומו כלור וכלה במפעל גדול כמו אגן. כולנו זוכרים את אירוע השריפה בשנה שעברה במפעל אגן, שכמעט הביא לפינוי אוכלוסיה בעיר. באיגוד ערים לאיכות הסביבה הגדירו כעשרים מפעלים כאלה כבעלי רמת סיכון יותר גבוהה והם מפוקחים על ידי האיגוד בשיתוף עם עיריית אשדוד, כיבוי אש ופיקוד העורף.

ד"ר ענת רוזן, מנכ"לית איגוד ערים אשדוד: "מתקנים חדשים כמו מיכלי דלק בבית זיקוק ובפי גלילות נבנו על פי תקן עמידות לרעידות אדמה". ד"ר רוזן מציינת שבתסקירי השפעה על הסביבה לא נידרש סקר גיאופיזי, כזה שבודק את עמידות המבנים לרעידות אדמה. – לדברי ד"ר רוזן, הן באיגוד והן במשרד להגנת הסביבה אין כוח מקצועי לבחינת סקרים כאלה. עוד מציינת ד"ר רוזן שהאיגוד אינו הגוף שנותן הנחיות מיגון למיכלי חומ"ס.

האיגוד שותף בכל תרגילי רעידות האדמה שנערכו באשדוד. "נוהל הטיפול באירוע חומ"ס הוא אותו נוהל אם המחולל הוא רעידת אדמה, כשל טכני, טעות אנוש או פגיעת טיל . הטיפול באירועי חומ"ס הוא על פי תורת הפעלה של המשרד להגנת הסביבה" מסכמת ד"ר רוזן.

באשדוד, כמו בשאר חלקי הארץ, מעודדים חיזוק מבנים במסגרת תמ"א 38, אך 5 שנים אחרי שהתמ"א אושרה, רק שני מבנים חוזקו באשדוד, זאת למרות שעיריית אשדוד הקימה במיוחד עבור קידום התמ"א באשדוד את החברה העירונית "תשתית". מדינת ישראל החליטה שזו לא אחריותה לחזק מבני מגורים, כאשר ההוצאה לחיזוק ברחבי הארץ נעמדת במאות מיליארדים, ולכן החליטה לעודד יזמים וקבלנים לחזק את המבנים בתמורה לתוספת זכויות בניה והוספת יחידות דיור, אותן הם ימכרו. כאן המקום להזכיר שעד לפני מספר שנים, רוב המבנים שזקוקים לחיזוק היו בבעלות המדינה, כאשר חברת עמיגור ניהלה עבור המדינה את הדיור הציבורי באשדוד.

למרות שהמדינה וקברניטיה ידעו על מצבם הפיזי הקשה של המבנים הישנים בכל חלקי הארץ, גם באשדוד, הם החליטו למכור את הדירות לאוכלוסיה שגרה בהם, בדרך כלל אוכלוסיה קשת יום. במקום לקחת אחריות ולצאת בחיזוק מבנים שנבנו על ידה, החליטה המדינה לתת הנחות ענק ולפתות כך יושבי הבתים הללו בקניית הדירות הרעועות. אלה שקנו נאלצים כעת לשאת בעלות חיזוק המבנים (בנוסף לטיפול בתשתיות קורסות), אך היות שמדובר באוכלוסיה שאין באפשרותה לממן את חיזוק המבנים והקבלנים לא ממהרים להיכנס לשכונות אלו, נראה שהתמונה באזורים אלה די דומה להאיטי.

מתכוננים לתרחיש הרע ביותר

רעידת אדמה שתחולל אסון פתע רב נפגעים (אפר"נ), עלולה להתרחש בישראל בעוד שניות בסיכוי זהה לכך שתתרחש בעוד עשור או יובל. היקף הנפגעים והנזקים יושפע מאד מעיתוי רעידת האדמה. (בשעות היום/ לילה, בימי חג או בימי עבודה וכו' ). התמוטטות מבנים גורמת למרבית האבידות בנפש, עד כדי 2/3 מהקורבנות. בהיערכות לרעידות אדמה ובשיקום לאחריהן לממסד תפקיד מכריע. במענה ובשיקום-האנושי- הראשוני לאזרחים-מן-השורה תפקיד המכריע.

24 השעות הראשונות לאחר אסון שכזה הן הקשות והמכריעות ביותר. את עיקר העבודה בהצלת חיים מבצעים אזרחים תמימים, בעלי תפקידים ברשות המקומית או בשכונות, מנהיגים מקומיים, עובדי חברות התשתית ופקידי שלוחות משרדי ממשלה בדרגי השטח, המקיימים קשר הדוק עם התושבים באופן קבוע במסגרת אחריותם ותפקידם. במחלקת הביטחון של העירייה, בראשותו של הקב"ט אריה איטח, לא שקדו בשנים האחרונות על השמרים ובנו תוכנית פעולה מקיפה לטיפול בנפגעים לאחר אסון שכזה.

שמה של אשדוד בעניין זה הולך לפניה ומכל רחבי הארץ ואף מארצות שונות בעולם, מגיעים לאשדוד כדי ללמוד על המודל שבנה איטח באשדוד. לפני כשנתיים אשדוד ערכה כנס בינלאומי ומקצועי לרעידות אדמה ושם גובשה תכנית ההיערכות לרעידות אדמה לעיר אשדוד. קב"ט העירייה, אריה איטח:"העירייה למדה מאירועי רעש אדמה שהתרחשו בעולם והכינה תכנית אס"ל (אתר סיוע לאוכלוסייה) על בסיס 8 תיכוניים ברחבי העיר, אשר יעמדו לרשות מערך החירום בעת רעידת אדמה".

מאות מתנדבים גויסו כדי לעבור הכשרות מיוחדות של הענקת טיפול ראשוני לפצועים, חילוץ והצלה של נפגעים לאחר התמוטטות מבנים. הכלים שאיתם לומדים המתנדבים לעבוד הם כלים שיש לכולנו בבית ובאוטו, דוגמת הג'ק של האוטו, שיכול בקלות לסייע להרים חתיכת בטון. גם במחלקת הביטחון מעריכים שהמבנים הישנים ברובעים הצפוניים, הם הראשונים להינזק בעת רעידת אדמה חזקה.

כמה מילים על רעידת אדמה

ד"ר אבי שפירא, שמכהן כיום כיו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה מסביר: רעידת אדמה הייתה לשם נרדף לאסון טבע, ולא בצדק. רעידת אדמה היא תופעת טבע שכיחה בכדור הארץ, אך הקידמה האנושית לא השכילה להתמודד עמה ודווקא מעשי האדם (הבתים שהוא בונה) הם אלה שהופכים את תופעת הטבע לאסון.רעידות אדמה מתרחשות בחלק המוצק של כדור הארץ. כדור הארץ בנוי מגרעין, שעטוף במעטה (מעטפת) המכוסה בקליפה קשה. תנועת החומר בתוך כדור הארץ מפעילה כוחות אדירים על הקליפה הדקה שלו. הקליפה הדקה אינה עומדת בלחצים אלה; היא מתקמטת ונשברת, וחלקיה נעים, או ליתר דיוק מוסעים, על פני המעטפת. לשברי קליפת כדור הארץ אנו קוראים לוחות טקטוניים. כתוצאה מתהליך השחרור המהיר של אנרגיית החיכוך נוצרים גלים אלסטיים (גלים סיסמיים, כמו הגלים הנוצרים במים עקב זריקת אבן לבריכה או כמו גלי הקול אשר נעים באויר). גלים אלה נעים בתוך כדור הארץ ועל פני השטח שלו וגורמים לתנודות. תנודות אלה הן מקור הסיכון לבניינים ולמתקנים שנבנו על פני השטח.

רעידות אדמה התרחשו בעבר; הן בוודאי תתרחשנה שוב, ותהיינה חזקות לפחות כמו אלה שהתרחשו בעבר. התרחשות רעידת אדמה חזקה בישראל היא שאלה של "מתי?" ולא של "אם", וצריך להיערך לקראתה בהקדם.

היערכות פירושה בראש ובראשונה, לדאוג לכך שהבניינים שאנו חיים בהם יעמדו בתנודות הקרקע הצפויות. היערכות פירושה להכין שיטות ואמצעים כדי להתמודד עם תוצאותיה של רעידת אדמה חזקה. ללא היערכות מתאימה יש לצפות לאפשרות שרעידת אדמה חזקה תגרום לאסון לאומי בהיקף של אלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים ומאות אלפים נפגעים. אסון כזה אינו מחויב המציאות. אפשר וצריך להיערך לשעת מבחן, ויפה שעה אחת קודם.

כתבת התחקיר התפרסמה במקור בשנת 2010 בעיתון המגזין אשדוד ובאתר אשדוד נט.

רוצה לעקוב אחרי הערוץ של הקבוצה "אשדוד נט" ב-WhatsApp לחצו כאן