בעוד כולנו ממהרים בחרדה למרחבים מוגנים, לחדרי מדרגות או לכל מחסה ראוי אחר בעת הישמע האזעקה קורעת האוזניים, לתושבים רבים אין להיכן לברוח. הם נותרים מפוחדים, ספונים בבתיהם הישנים, מחבקים את ילדיהם ומתפללים לאלוהים שהטיל לא ייפול עליהם.

השבוע, בעקבות פניית תושבים ברחוב אח"י אילת ברובע א', הלכנו לראות היכן יכולים לתפוס מחסה אותם התושבים, המתגוררים בבתי 2 קומות ישנים ורעועים שפגיעת טיל גראד תפרק אותו לאלפי חתיכות.

בבניינים אלה אין חדר מדרגות בו אפשר לתפוס מחסה. גגות הבתים הם רעפים, וקירות הבתים דקים ושבירים. "לפני חודש ביקשנו מהעירייה מפתח למקלט הציבורי שנמצא מול הבית שלנו. מדובר במקלט שאמור לתת לנו פיתרון. עד לאחרונה המקלט היה בשימוש של יוצאי אתיופיה, שהיו מקיימים במקום פעילויות שונות", מספרת לנו אורליה, תושבת רחוב אח"י אילת.

דיירי הבניינים שקיבלו את המפתח, מיהרו למקום כדי לנקות אותו, אבל כשניסו להדליק את האור, גילו שאין תאורה. גם השירותים במקום ללא מים, שכן אספקת המים נותקה למקום.

"הגיע לפה איש ביטחון עירוני שרצה לבדוק את תקינות המקלט. אמרנו לו שאין חשמל במקלט, ולכן אנחנו מתקשים להשתמש בו. יש לנו ילדים, יש אנשים מבוגרים, זה ממש בלתי אפשרי לרדת בחושך למקלט", מספרת אורליה. לדבריה, איש הביטחון העירוני אמר לה שתתקשר למוקד העירוני, שתפתח קריאה והם כבר יטפלו בבעיה. אך במוקד העירוני מיהרו לנפנף את אורליה, על אף שניסתה להסביר שאיש הביטחון העירוני הפנה אותם למוקד. "אמרו לי שהם לא אחראים על המקלט, ושאני אפנה לחברת חשמל. ניסיתי להסביר שמדובר במקלט ציבורי של העירייה, למה אני צריכה לפנות לחברת חשמל?"

הדיירים המופתעים מתשובת המוקד, ממהרים להתקשר למוקד 103 של חברת החשמל. שם לאחר בירורים ואיתור מספר המקלט והמונה, אומרת להם המוקדנית שיש חוב על סך 1900 ש"ח, ושעליהם לשלם אותו, ובנוסף עליהם לשאת בהוצאות ניתוק וחיבור חשמל. "המקלט הזה מעולם לא היה בשימוש שלנו. רק לפני חודש קיבלנו מפתח. למה אנחנו צריכים לשלם את החוב הזה?", שואלים התושבים במקום.

בשבועיים האחרונים הופעלה מספר פעמים האזעקה ברחבי העיר, ובשעות הלילה ולפנות בוקר, מיהרו תושבי העיר למרחבים המוגנים. "לנו לא היה לאיפה לברוח. ניסינו להיכנס, אבל היה חשוך מאוד. נותרנו עומדים בחוץ עם הילדים שלא הפסיקו לבכות מפחד, ופתאום שמענו את הפיצוצים האדירים. אני לא מאחלת לאיש להרגיש את מה שאנחנו הרגשנו באותם הרגעים", אומרת לנו אולה, אף היא תושבת המקום.

אולה מספרת שהיא פנתה לפיקוד העורף, לעירייה וביקשה את עזרתם. "איש לא הגיע לראות מה קורה איתנו פה. אמרו לי 'גברת זה לא תפקידנו', ופשוט השאירו אותי חשופה בזמן שיורים עלינו טילים. העיקר שראש העיר התקשר אלינו ואמר בהקלטה שנלך למרחב מוגן בעת האזעקה. לאיפה בדיוק נלך?"


בבדיקה שערך "אשדוד נט" באתר פיקוד העורף, עולה שהאחריות למקלט ציבורי ותקינותו, מוטלת על הרשות המקומית, הווה אומר, עיריית אשדוד.

לגבי מקלטים ציבוריים,  נקבע בתקנה 3 ג לתקנות ההתגוננות האזרחית (השתתפות רשויות מקומיות), תשט"ז – 1955, כלהלן: "היו ברשות מקומית או באיגוד ערים ציוד או מיתקן המשמשים, או נועדו לשמש, לצורך התגוננות אזרחית, חייבים הרשות המקומית או איגוד ערים: לשמור על שלמות הציוד או המתקן ולהחזיקם במצב תקין ובאופן שיש בו כדי למנוע נזק לאדם או לרכוש. לתקן על חשבונם כל קלקול או נזק בציוד או במתקן".

פיקוד העורף מוסמך להורות לרשות המקומית להחזיק את המקלטים הציבוריים שברשותה במצב המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך. לכן לא ברור מדוע איש מפיקוד העורף והן מעיריית אשדוד, לא התייחס לקריאות העזרה הנואשות של תושבי אח"י אילת, ומי יודע, אולי מעוד מקומות בעיר. איך ייתכן שתושבים אלה, ביניהם ילדים וקשישים, נותרו ללא כל מרחב מוגן בזמן ירי טילים. יש למצוא פתרון, אפילו בדמות הצבת מיגוניות, עבור תושבים אלה באזורי המגורים שלהם, כי גם להם ולילדיהם מגיעה התגוננות בסיסית מטילי החמאס.
 
עיריית אשדוד מסרה בתגובה לפניית אשדוד נט: " בבדיקה שערך מנהל אחזקת המקלטים באגף הביטחון התברר כי אין חיבור חשמל במקלט הנ"ל עקב חוב שלא שולם.בפניה אל מחלקת הנכסים נמסר כי הנושא נמצא בטיפול לקראת חיבור המקלט לחשמל.לאחר בדיקת לוח החשמל ומשיימצא שהוא עומד בתקן, יחובר החשמל למקלט.פניה בנושא המים הופנתה לטיפולו של תאגיד יובלים".