כתב האישום שהוגש נגד מזל בר אושר, חושף כיצד על פי החשד רצחה את שכנתה, טלי עטר ז"ל באופן מזעזע. מכתב האישום עולה שכבר לפני חמישה חודשים איימה בר אושר לדקור את עטר ואת שכניה בעזרת סכין יפנית, כך על פי כתב האישום. 

באופן חריג, אשדוד נט מציג לפני קוראיו את כתב האישום המלא והמזעזע:

כ ת ב   א י ש ו ם

הנאשמת הנ"ל מואשמת בזאת כדלקמן:

א. העובדות:  

1. בכל הזמנים הרלבנטיים לאישום זה התגוררה הנאשמת עם שני ילדיה בדירה בקומה השלישית של בית מגורים ברובע א' באשדוד.

2. בכל הזמנים הרלבנטיים לאישום זה התגוררה טלי עטר ז"ל  (להלן: "המנוחה"), באותו בית  בקומת קרקע, עם שלושת ילדיה  כשהיא  בהריון.

3. במהלך חודש יוני 2010, נכנסה המנוחה לחודש השמיני להריונה.

4. בין הנאשמת והמנוחה לא שררו יחסי שכנות טובים, זאת על רקע האשמות הדדיות בדבר מריחת שמן על דלתות דירותיהן, גניבת דואר ופיזור פסולת  בקרבת הדירות.

5. כ-5 חודשים לפני האירוע שיפורט להלן, על רקע סכסוך שכנים, פרץ ויכוח בין הנאשמת לבין המנוחה ונוכחים נוספים, שבמהלכו שלפה הנאשמת סכין יפנית כתומה מתוך תיקה נופפה בה ואיימה כי תדקור אותם. הנוכחים במקום הוציאו מידה של הנאשמת את הסכין ובזה הסתיים אותו אירוע.

6. ביום 13/6/10 בשעות הבוקר, פרץ ויכוח קולני בין הנאשמת והמנוחה לאחר שהנאשמת השליכה לעבר ביתה של המנוחה, קופסה שהכילה קפה ומלח. הקופסה נחתה על גג בית המנוחה ותכולתה התפזרה בחצר של המנוחה והתפזרה על חפציה ועל הכביסה הלבנה של המנוחה.

7. בו ביום, בסמוך לשעה 13:00, עת עמדה המנוחה בחצר והנאשמת בחלון דירתה, התחדש הויכוח בין השתיים  והן החלו לגדף זו את זו כשכל אחת מהן קוראת לרעותה לראות את הפסולת שבקרבת ביתה. המנוחה קראה לעבר הנאשמת לרדת למטה ואילו הנאשמת קראה למנוחה לעלות אליה.

8. במקום ובמועד הנ"ל, בסמוך לשעה 13:08, הנאשמת התקשרה למשטרה והודיעה: "אני התקשרתי למשטרה בבוקר ואף אחד לא הגיע. היא מאיימת עלי ואני עכשיו הולכת לדקור אותה. אני הולכת לדקור אותה עכשיו"....."אני פותחת לה את הבטן".... "אני עכשיו אני אדקור אותה. אתם לא באים אני דוקרת אותה. אני אפתח לה את הבטן". המוקדנית קיבלה ממנה פרטים ואמרה לה: "אני שולחת לך ניידת. תירגעי. תישארי בבית, טוב?" הנאשמת השיבה: "כן.... להתראות תודה".

9. בסמוך, המנוחה נכנסה לחדר המדרגות בבית המגורים ועלתה לקומה השלישית. חברתה קלריס בן עמי (להלן: "קלריס"), התלוותה אליה, ועלתה מאחוריה במדרגות כשהיא מסייעת לה לטפס במעלה המדרגות בשל כובד הריונה ובצקות ברגליה.

10. בהגיע המנוחה לקומה השלישית, הנאשמת, ששמעה את המנוחה וקלריס עולות במדרגות המתינה להן בקצה המדרגות מול פתח דירתה.  השתיים  החלו לגדף זו את זו  ודחפו זו את רעותה. הנאשמת הדפה את המנוחה לאחור והמנוחה הושיטה לידיה לפנים ולמעלה והכתה את הנאשמת בפניה.

11. הנאשמת, מייד בסמוך  אמרה למנוחה: "אני אהרוג אותך, אני אהרוג אותך" , נכנסה לדירתה, הושיטה ידה לעבר שקית שהכילה 2 סכינים חדשות, אותה הניחה קודם לכן על ספה בסמוך לדלפק בקרבת דלת הכניסה,  ונטלה מתוכה סכין חדה עם ידית בצבע ירוק. ( להלן: "הסכין").

12. המנוחה וקלריס, ראו את הסכין, נבהלו וירדו במהירות במדרגות, אל מחוץ לבניין כשקלריס מסייעת למנוחה לבל תמעד. המנוחה שהתקשתה בהליכתה נעצרה ברחוב על המדרכה בסמוך.

13. מיד ובסמוך, יצאה הנאשמת מדירתה, ירדה במדרגות בעקבות המנוחה וקלריס  ובידה הסכין.

14. הנאשמת במקום ובמועד הנ"ל, יצאה מחוץ לבניין, התקרבה לעבר המנוחה והחלה לדקור אותה בסכין. המנוחה ניסתה להתגונן באמצעות ידיה ולתפוס בסכין אולם הנאשמת אחזה בסכין בחוזקה ובתנועות מהירות ואלכסוניות חתכה את המנוחה בזרועותיה ובכפות ידיה כשהיא אומרת: "אני אהרוג אותך...אני אהרוג אותך". הנאשמת דקרה את המנוחה בבית החזה 3 דקירות עמוקות, אחת מהן פגעה בליבה של המנוחה, חדרה לאבי העורקים ויצרה חור בגודל של 1 ס"מ ב-Ascending Aorta (להלן: "הותין העולה"). באותו מעמד, הנאשמת חתכה את המנוחה בגבה, בירכה ובבטנה, שרטה ופצעה אותה פעמים רבות, באמצעות הסכין,  בכל חלקי גופה השונים, כפי שיפורט להלן.

15. קלריס, שניסתה להרחיק את הנאשמת והסכין מהמנוחה, נפצעה בידה  מהסכין ונמלטה מהמקום להזעיק עזרה. המנוחה התרחקה מהנאשמת והתמוטטה על המדרכה תוך שהיא נשענת בגבה אל גדר סמוכה.

16. הנאשמת, ניגשה אל המנוחה, שהיתה במצב של חצי שכיבה,  נעמדה מעליה, הושיטה את ידה  לעבר גופה של המנוחה,  ובאמצעות הסכין חתכה את המנוחה תוך תנועה אלכסונית מלמעלה למטה.

17. בעוד המנוחה מוטלת על המדרכה ומגופה פורצים זרמי דם, עזבה הנאשמת את המקום ובידה הסכין, עלתה לדירתה,  ובשעה 13:19 התקשרה למשטרה והודיעה כי דקרה את המנוחה. משנמסר לה כי יש ניידת למטה, הנאשמת ירדה אל מחוץ לבניין ובהמשך הובילה את השוטר שהוזעק למקום ותפס את הסכין שהשאירה בדירתה.

18. כתוצאה מהדקירות של הנאשמת נגרמו למנוחה פצעי דקירה, חתכים, פצעי שריטה ושפשוף שהעיקריים בהם,  כדלהלן:
א. פצע דקירה בבית החזה, מימין, אלכסוני מלמעלה למטה, מימין לשמאל. אורך תעלת הדקירה כ-8 ס"מ.
ב. פצע דקירה בבית החזה, משמאל. אורך תעלת הדקירה כ-3.5 ס"מ.
ג. פצע דקירה בבית החזה,  מימין. אורך תעלת הדקירה כ-1.5 ס"מ.
ד. פצע חתך בגב מימין, אלכסוני עד בית השחי, באורך כ-16.5 ס"מ ובעומק עד 2.5 ס"מ.
ה. פצע חתך לאורך זרוע ימין במישורים אחורי וחיצוני, באורך כ- 35ס"מ ובעומק עד 2.5 ס"מ.
ו. 3 פצעי חתך בבטן משמאל ובירך משמאל על אותו קו אלכסוני, באורכים : 12.5 ס"מ, 9.5 ס"מ, ו- 5 ס"מ.
ז. פצע חתך בכף יד ימין בבסיס האגודל, באורך כ- 4 ס"מ.
ח. פצע חתך בכף יד שמאל באורך כ-3.5 ס"מ.
ט. פצע חתך בירך שמאל, בחלק אמצעי-תחתון, באורך כ-12.5 ס"מ.
י.  3 פצעי שריטה בבית החזה ובבטן, פצע שריטה בשד הימני, 2 פצעי שריטה בזרוע ימין ופצעי שריטה בגוו.
יא. פצעי שפשוף בגב, במרפק ימני,  בזרוע שמאלית, באמה ימנית, באמה שמאלית.

19. צוות מד"א שהוזעק למקום ביצע פעולות החייאה במנוחה והיא הובלה באופן דחוף באמבולנס לבית החולים. שם בוצע בליבה של המנוחה  ניתוח דחוף בניסיון לאחות את הקרע בדופן הותין העולה, תוך ביצוע עיסוי לב פנימי.

20. המנוחה נפטרה על שולחן הניתוחים בשעה 15:10. מותה נגרם מהלם תת-נפחי עם הצטברות קריש דם (850 גרם), בחלל צדר ימני ועם טמפונדה לבבית בעקבות פצע הדקירה שגרמה הנאשמת למנוחה בדופן הותין עולה. (ר' ס' 18 א', לעיל).

21. בטרם הגיע האמבולנס עם המנוחה לבית החולים, הצטרף צוות מחדר לידה  לרופאים שהמתינו בחדר המיון לאמבולנס. במקביל לניתוח הדחוף במנוחה ולפעולות ההחייאה שבוצעו בה, נבדק העובר באולטרא סאונד ונמצא כי הוא מצוי במצוקה עוברית ודופק ליבו מאוד איטי, מצב המצריך ניתוח קיסרי דחוף.

22. בחדר המיון, בה בעת שהמנוחה נותחה בליבה, בוצע במנוחה, במקביל, ניתוח קיסרי ובשעה 14:10 הוצא הוולד חי בשלמותו מבטן אימו במשקל 2.446 ק"ג.  מייד בוצעו ביילוד פעולות החייאה, הדופק עלה ל- 160 והוא נלקח לפגייה כשהוא מונשם, במצב קשה אך יציב.

23. בפגייה, התקבל היילוד עם דופק 145 ולחץ דם תקין. בסמוך, קיבל היילוד מספר ת.ז. 21925370 (להלן: "התינוק"). התינוק הונשם מקבלתו ועד יום מותו. במהלך שהותו בפגייה טופל התינוק בתרופות שונות והחל לקבל כלכלה בזונדה. במהלך אשפוזו נצפה נזק מוחי קשה ביותר ובגיל 4 ימים חלה החמרה במצבו.

24. ביום 16/6/10, בסמוך לשעה 17:18, נפטר התינוק והוא כבן 4 ימים, עקב הדקירות שביצעה הנאשמת באימו, באופן המתואר לעיל.

25. במעשיה המתוארים לעיל, גרמה הנאשמת בכוונה תחילה למותה של  טלי עטר ז"ל לאחר שהחליטה להמיתה, והמיתה אותה בדם קר, מבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות בהן יכלה לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיה ולאחר שהכינה את הסכין שבאמצעותה המיתה אותה.

26. במעשיה המתוארים לעיל, גרמה הנאשמת במעשה אסור למותו של התינוק, בכך שהמיתה את אימו, בהיותה מודעת לטיב מעשיה, לקיום הנסיבות בדבר ההריון המתקדם של  אימו, לעובדה שמעשיה יובילו להפסקת ההריון בשל הדקירות שדקרה את אימו, ולאפשרות הגרימה למותו לאחר היוולדו, והכל מתוך אדישות לתוצאות מעשיה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר העלול לגרום למותו של התינוק.

ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשמת הנאשמת :
1. רצח -  עבירה לפי סעיף  300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
2. הריגה-– עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.