מנהלת חשבונות טוענת שהועסקה ללא שכר כדי לצבור ניסיון
להאזנה לתוכן:
מנהלת חשבונות צעירה בתחום וללא ניסיון, הועסקה במשך חצי שנה ללא שכר רק כדי לצבור ניסיון, כך עולה מכתב דרישה שהגיש בשם מנהלת החשבונות עו"ד אבי טויזר. הוא דורש בשם מרשתו לפצותה ב- 40 אלף ש"ח דמי השכר שלא שולם, בנוסף הוא תובע מהמעסיקה לשלם לעובדת שעות נוספות ותנאים סוציאליים, עליהם לא שילמה לעובדת
מנהלת חשבונות מאשדוד תובעת מעסיקה מאשדוד, בטענה שהועסקה אצלה משך חצי שנה מבלי שקיבלה שכר ו/או כל תמורה כספית אחרת בניגוד לחוק שכר מינימום, ואם לא די בכך, מנהלת החשבונות החדשה אולצה להפקיד אצל המעסיקה שיק בטחון על כך שהיא מתחייבת שלא לדרוש שכר תמורת עבודתה, שאם לא כן תיאלץ לשלם קנס כספי גבוה. כך עולה ממכתב דרישה ששלח עו"ד אבי טויזר, מומחה לענייני משפחה ועבודה שטוען בשמה של מנהלת החשבונות, כי גם כשנתיים לאחר תקופת העבודה הראשונית היא עבדה משך 11 חודשים והשתכרה מתחת לחוק שכר מינימום. עוד נטען כי חודש לפני תום שנת העבודה, היא פוטרה בהתראה קצרה ומבלי ששולמו לה פיצויים ודמי הבראה כחוק.
בכתב הדרישה נכתב בשמה של מנהלת החשבונות, כי הוסבר לה שלאור היעדר ניסיונה המעשי, בהיותה מנהלת חשבונות חדשה, עליה ללמוד ולקבל ניסיון בתחום והיא תתקבל לעבודה רק אם תעבוד לכל הפחות 6 חודשים ללא שכר.
עו"ד טויזר תובע מהמעסיקה לפצות את העובדת בסכום של כ-40 אלף ₪ והוסיף כי בהתאם לסעיף 14 לחוק שכר מינימום "מעביד שלא שילם לעובדיו שכר מינימום, דינו מאסר שנה או קנס". לפני פניה לערכאות משפטיות המעסיקה נדרשת להעביר למנהלת החשבונות את כל הסכומים המגיעים לה בגין כל תקופות העבודה שלה אצלה: את מלוא שכר העבודה, שכר עבור שעות נוספות, פדיון ימי חופשה, דמי נסיעה, הפרשות לפנסיית חובה, פיצויי פיטורין ויתרת דמי הודעה מוקדמת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, כמו גם הוצאות ייעוץ משפטי ועלות מכתב הפניה.
במכתב נטען בנוסף כי במהלך התקופה השנייה בה עבדה אצל המעסיקה, שולם לה שכר, אך מתחת לשכר מינימום. כמו כן נטען שלא שולמו לה שעות נוספות וזכויות סוציאליות וגם לא שולמו לה פיצויי פיטורין, כל זאת בניגוד לחוק. מנהלת החשבונות טוענת כי במהלך תקופת עבודתה לא נתקבלו כל תלונות מקצועיות או אישיות נגדה.
עו"ד טויזר כותב במכתב הדרישה כי אם תוך 7 ימים לא ישולם מה שמגיע לה על פי חוק לשתי תקופות העבודה השונות, מנהלת החשבונות הנחתה אותו לנקוט בכל ההליכים המשפטיים לרבות דרישת דמי הלנת שכר והוצאות משפטיות עד למיצוי ההליך.
מה אומרים בתי המשפט בתביעות דומות?
באחד מפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה, דנו השופטים בסיפור דומה. גרפיקאית שרק סיימה את לימודיה ביקשה לעבוד במקום עבודה. מאחר ולא היה לה הניסיון הדרוש, היא הסכימה לעבוד חודש חודשיים ללא שכר. לאחר מספר ימי עבודה, התברר לה שאין בכוונת המעסיקים שלה לשלם לה גם לאחר שיחלפו חודשיים. היא התפטרה ותבעה את המעסיקים על ימי העבודה שעבדה, למרות שהסכימה לא לקבל שכר.
מה קבע בית הדין לעבודה?
בפסק הדין בעניינה של אותה הגרפיקאית, קבע בית הדין לעבודה: "הזכות העקרונית לקבלת שכר הינה זכות קוגנטית אשר לא המעביד ולא העובד רשאים להתנות עליה ויוער בהקשר זה, כי אם אמנם קיים נוהג בתחום עסוק מסויים, כפי שנטען לגבי יועצי המס, וככל הנראה התפשט כיום גם בקרב מקצת משרדי עורכי הדין לאור ריבוי המתמחים הפוטנציאלים, המבקש להפוך לתחום התמחות/השתלמות ללא שכר, הרי שמקום שענין זה מובא בפני בית הדין אין מקום לתת יד לנוהג כזה ולהניח לו להשתרש מאחר והוא מנוגד לכוונתו המפורשת של המחוקק. זאת גם כאשר ברורה לביה"ד כפי שכבר צויין התועלת המועטה של המעסיק בשלב זה וגם האינטרס של המתלמד עצמו להוכיח עצמו ולצבור ניסיון. וזאת ולמרות ההטעיה וחוסר תום הלב המגולמת בנכונות שמפגין המתלמד בהסכמתו לעבוד ללא שכר, באשר האינטרס הציבורי גובר שלא לאפשר התקשרות מעין זו".
בתמונה: עו"ד אבי טויזר, שמייצג את מנהלת החשבונות.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
