מי ששלח את המכתב הוא דודי קופל, סגן בכיר ליועץ המשפטי במשרד האוצר, והוא דוחה את דרישת הבנק על הסף.

"לא די שאין כל נטילת אחריות מצד הנושה הבכיר, ולו גם חלקית, למצב הפרויקט, לא די שהנושה ממשיך לקבל כסדרו את רצף התשלומים, אלא שכעת הוא דורש - דווקא ממי שמנסה לסייע בחילוץ העגלה מהבוץ - להתחייב כלפיו בהתחיבויות שאין להן בסיס כלשהו. אנו דוחים עמדה והתנהלות זו מכל וכל", נכתב.

בהמשך המכתב מסביר קופל לבנק כי אין לו שום עילה להתערבות ומזכיר כי "נתן כבר את הסכמתו למכירת המתקן לפני תיקונו ואף השתתף במספר פגישות לקידום מתווה המכירה.

המדינה פועלת לסייע למקורות ייזום ולחברת מקורות הממשלתית ככל שניתן כדי שתגענה לחוף מבטחים", נכתב.

"הגורם היחיד שמעכב את התהליך הוא הנושה הבכיר... אנו לא מתתכוונים לעסוק כלל בשאלה מה המסלול המיטבי לטיפול בפרויקט... אבל בכל מקרה איננו רואים מקום לאמירה הנחרצת שלכם שאתם מעוניינים רק בתיקון המתקן תחילה... הציפיה מנותן אשראי בנקאי היא נקיטת עמדה רק לאחר שמוצגת בפניו הצעה קונקרטית והוא בוחן את הדברים בלב פתוח ונפש חפצה.

נקיטת עמדה מראש בניגוד למתווה שהתקדם בהסכמה היא מהלך לא סביר שעלול לגרום לנזקים מיותרים... ספק אם עמדתכם שתיקון תחילה עדיף מעוגנת בהסכמות בין הצדדים". 

במכתב, במשרד האוצר מציעים לבנק לבחון תוכניות שיקום שיציגו הנושים, כאלה שיכולות להראות שמתווה לתיקון לפני מכירה ישים מבחינה כלכלית.

עם זאת, באוצר מתנים זאת בכך שבבנק יציגו בתוך שבוע מקורות כספיים לתיקון המתקן, תהליך לבחירת הקבלן ולוחות זמנים, את האופן שבו ימומן ויוסדר תפעול המתקן בתקופת המימון ולוח זמנים עתידי למכירת המתקן ליזם. 

בשבוע שעבר טענו בקונסורציום המממנים של המתקן - הכולל את בנק הפועלים, כלל ביטוח ועמיתים ובנק ההשקעות האירופי EIB, כי ההחלטה למכור את המתקן טרם ביצוע התיקונים היא מוטעית.

המלווים, שלהם חייבת מקורות 1.2 מיליארד שקל, סבורים כי דחיית התיקונים תגרום להם נזק כבד ובלתי הפיך ותהווה המשך ישיר לניהולו הכושל של הפרויקט. במקום, המלווים דורשים לתקן תחילה את המתקן ורק אז למכור אותו. 

הסכסוך בין הצדדים מגיע על רקע החלטת משרד האוצר ודירקטוריון חברת מקורות למכור את המתקן במצבו הנוכחי במחיר מופחת ולהשאיר את התיקון לרוכש.

החלטה זו התקבלה לאחר שמקורות הגיעה להסדר פשרה עם קבלניות הפרויקט, חברת סדיט הספרדית וחברת מנרב הישראלית.

לפי הפשרה, הקבלניות יפצו את מקורות בכ־190 מיליון שקל ובעוד 10 מיליון שקל בתשלום עתידי וכל הצדדים יוותרו על הזכויות לתביעות עתידיות. 

מתקן ההתפלה באשדוד נחשב לאחד מסיפורי הכישלון הגדולים ביותר של פרויקט תשתית בישראל.

המתקן החל להתפיל מים בינואר 2016, שנתיים בדיוק לאחר המועד שלו התחייבה מקורות. הפרויקט, שהוקם בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל, סבל מבעיות הנדסיות קשות, שגרמו לכך שכושר ההתפלה שלו היה נמוך ב–15% מהספקו המתוכנן.

כושר ההתפלה הנמוך הזה גורם למתקן להפסיד 30‑35 מיליון שקל בשנה. עלות תיקון המתקן מוערכת ב־200‑250 מיליון שקל.

*באדיבות כלכליסט