על פי פרסום בגלובס, בוועדים של הנמלים אופטימיים לגבי ההתפתחויות האחרונות במו"מ. האינטרס לגמור עם המו"מ ולהגיע להסכמות על הרפורמה שיכללו תנאי הגנה על השכר והפנסיות הוא קודם כל של עובדי הנמלים. ככל שעובר הזמן ופתיחת הנמלים החדשים מתקרבת, יכולת ההשפעה שלהם במו"מ עלולה להיחלש.

בין הצדדים עדיין קיימות מחלוקות רבות. בעוד נציגי המדינה משוכנעים כי לנמלים יש יכולת תחרות טובה עם הנמלים החדשים, העובדים של הנמלים עצמם משוכנעים בדבר הפוך.

אחת הדרישות של עובדי נמל אשדוד בנושא התשתיות היא האפשרות להשתמש ברציפים החדשים 24 ו-25, להם יש את היכולת לקלוט גם אוניות מודרניות בעלות היקף של 18,000 מכולות ומעלה. עד היום לא היה ידוע מה יעלה בגורל רציפים אלה, והעובדים חששו כי הם יעוברו לשימוש הנמל החדש שייפתח בעוד שנתיים וחצי.

המציאות של נמל חיפה שונה לגמרי מזו של אשדוד. אם באשדוד מחפשים להרחיב את היקף הפעילות, להשקיע בשדרוג הרציפים הקיימים, בנמל חיפה מעדיפים להשקיע בתחרות על אוניות שמכילות עד 14,000 מכולות ובתחומי מטען אחרים ולחסוך מעצמם השקעה בתשתיות בהיקף של 1.5 מיליארד שקל. אחת הסיבות לפריצת השביתה בנמל חיפה הייתה דרישת העובדים לשדרג את תשתיות הנמל על חשבון המדינה.

גם נושא גיבוש תכנית הפרישה מרצון, אותו מוביל מצד המדינה הממונה על השכר, עדיין נשאר פתוח.

לפני חודש הסתיימה השביתה המתואמת שפרצה במפתיע בשני הנמלים שנמשכה 4.5 ימים וגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים למשק. ההוראה להתכנס למו"מ אינטנסיבי ניתנה על ידי שופט בית הדין הארצי לעבודה אילן איטח במהלך הדיון על ביזיון בית המשפט.

לאחר שיושבי ראש ועדי העובדים של הנמלים ביזו את בית הדין בכך שלא כיבדו את הצווים להפסיק את השביתה באופן מיידי, לא התייצבו לדיון בעניינם, ונעלמו מבתיהם כך שגם המשטרה שהוזעקה להביא אותם לבית הדין, לא יכלה למצוא אותם.

הסיבות העיקריות להשבתת נמלי הים הן מחאת העובדים נגד הרפורמה בנמלים - הקמת שני נמלים חדשים ו״הסחבת" מצד המדינה בנוגע להשגת הסכמות עם העובדים על רקע זה. נציין כי הדיונים בנושא הרפורמה מתנהלים מול המדינה כבר חמש שנים, ובינתיים מדי בוקר צופים העובדים בהתקדמות הקמתם של הנמלים החדשים, שלדבריהם יגזלו את פרנסתם.