הבשורה הגדולה תגיע מכיוונה של המפלגה המתחרה 'קול הלב', המחזיקה כיום בשני נציגים במועצת העיר מול ארבעה נציגים לש"ס. מסתמן כי סיעת 'קול הלב' – הנשענת על קהילת הרב בן חמו, ועל קהילות ספרדיות אחרות בעיר – עשויה להתאחד עם סיעת ש"ס, והציבור החרדי-ספרדי יהיה ברובו תחת כפיפה מפלגתית אחת.

על האידיליה עדיין מרחפים מתחים פנימיים בין חברי המועצה, שכל אחד מהם מייצג חצר נכבדת בעיר. כך למשל חיים אמסילי, נאמנו של האדמו"ר רבי יקותיאל אבוחצירא, ומי שניצב במקום השני לאחר יו"ר הסיעה הפורש עמרם כנפו, שיחסיו עם אמסלם לא היו אף פעם משופרים.

על פי פרשנותו של ישראל פריי: "הצל הגדול שמרחף על התנועה הוא לכתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, האיש שנשא על כתפיו השפופות משקידה על התורה, את משאה, מסר נפשו למענה וראה בה לפני הכל פלטפורמה להרמת קרן התורה, לעשיית נפשות לה' ולתורתו, לקירוב לב בנים על אבות, ולהגדלת כבוד שמיים.

הבחירות המקומיות האחרונות – למעשה מערכת הבחירות היחידה בה עמדה התנועה למבחן, ללא מרן – התקיימו שלשה שבועות אחרי פטירתו. ההלם הגדול והרושם הבלתי ימחה מהלוויה ההמונית, תורגם בזריזות על ידי הנציגים המקומיים לסחף בקלפי. הסלוגנים לא היו אחידים, על הפליירים והסטיקרים התנוססו כיתובים שונים, אבל המסר, היה אחד: הצביעו ש"ס וקיימו את צוואת מרן.

וזה עבד מצוין. למרות שהמפלגה הגיעה די חבולה פוליטית למערכת הבחירות, תוצאה של אי בהירות מחזרת דרעי, תקופת הבזק של ההנהגה המשותפת לדרעי-ישי-אטיאס, והמלכתו המחודשת של דרעי, הרי שהתוצאה בקלפי הייתה סבירה בהחלט. בערים רבות נהנתה ש"ס מזינוק חד פעמי בכוחה ובהכנסת מספר שיא של נציגים לרשות המקומית.

אלא שכעת, ארבע שנים ללכתו של הרועה הגדול, המצב שונה בתכלית. לאיש אין ספק שתמונתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל תמשיך להטיל את צלליתה על מטות ש"ס השונים, אך לאיש גם אין ספק שכרזות בלבד, ללא נוכחותו, הפצרותיו, הבטחותיו והבעת אמונו, יתקשו לסחוף את ההמונים.

ההנהגה הרוחנית הנוכחית של תנועת ש"ס, מקבלת את מרבית תהודתה ברחוב החרדי, בהיכלי התורה ובעולם הישיבות. זה אולי הביטוי הטוב ביותר לשינוי שעוברת התנועה, ממפלגה ישראלית-מזרחית למפלגה חרדית הארד קור".