לאחר חג הפסח אמורות הנהלות נמלי הים, יחד עם הוועדים וההסתדרות, להיכנס למרתון פגישות אינטנסיבי במטרה לסיים עד סוף יוני את גיבוש הסכמי העבודה החדשים בנמל אשדוד במטרה השקיט את יחסי העבודה אשר פוגעים כיום ביבואנים וביצואנים.

לפי רשימת הדרישות המלאה שהתפרסמה ב- TheMarker, העובדים מתכננים לנצל עד תום את עמדת הכוח שניתנה להם, בעוד ההנהלות זקוקות לשקט תעשייתי ושיתוף פעולה כדי להתכונן כיאות לתחרות שצפויה להתחיל ב-2021 עם תחילת פעילותם של שני נמלים חדשים, הנבנים בימים אלה בסמוך לנמלים הקיימים. הנמלים החדשים מיועדים לפריקת מכולות בלבד, מה שעשוי לפגוע בעיקר באשדוד, שם נפרקות כיום 53% מהמכולות שמגיעות לישראל.

באמצע יוני האחרון הבטיח שר התחבורה, ישראל כץ, לעובדים כי ייתן להם רשת ביטחון ל-10 שנים מתחילת התחרות, תמורת תוכנית התייעלות נרחבת. על  תנאי רשת הביטחון הזו ייפתח המשא ומתן בשבוע הבא.

רשימת הדרישות של עובדי הציוד המכני נחלקת לשניים: תנאי תוכנית הפרישה מרצון, ותנאי העובדים שיישארו בנמל.

בנמל אשדוד אמורים לפרוש מעט עובדים יחסית, כיוון שהנמל זקוק לידיים עובדות ואף קלט לאחרונה עשרות עובדים נוספים. בנמל חיפה, לעומת זאת, יפרשו עד תחילת התחרות לא פחות מ-300 עובדים - קרוב לשליש מעובדי הנמל. הוועדים מתואמים ביניהם, כך שאין להקל ראש בדרישת עובדי הציוד המכני.

עבור העובדים הפורשים דורש הוועד מענק בן שלושה מיליון שקל, וכן פנסיה בשיעור של 60% מהשכר הקובע - מרגע הפרישה ועד גיל 67, אז היא תעלה כחוק ל-70% מהשכר הקובע. אנשי הוועד טוענים כי באופן הזה הם חוסכים למדינה: לעובד דור א' נותרו בממוצע 25 שנות עבודה שמסתכמות, כולל מלוא התנאים, בשמונה מיליון שקל, כך שהמתווה חדש חוסך למדינה שלושה מיליון שקל לעובד לאורך זמן.

עבור עובדי הציוד המכני והתפעול שנשארים בנמל, מבקשים הוועדים אחזקת רכב לכל אחד מהם. בנוסף, הם דורשים הענקת גמול השתלמות עבור הכשרות מקצועיות, המהווה תוספת של 10% לשכר. הטבות נוספות הן הגדלת תקציבי התרבות והוצאת תקציבי הספורט מהם, וכן ביטוח שיניים וביטוח בריאות לכל עובד - על חשבון הנמל. הסכומים הגדולים לנשארים כוללים את הגדלת ההפרשות לפנסיה מתוך הפרמיות שהם מקבלים, ולא רק משכר הבסיס כפי שקורה היום.

כזכור, רוב שכרם של עובדי הנמלים, המככבים דרך קבע ברשימת מקבלי השכר הגבוה במשק - עובדי חיפה הם השיאנים עם 30 אלף שקל בממוצע לעובד - מגיע מהפרמיות ולא משכר הבסיס. על כן, רוצים העובדים להגדיל את הפנסיה.

דרישה נוספת ויקרה נובעת מהחשש הגדול מפני התחרות המתקרבת, וכוללת פרישת רשת ביטחון גם במקרה שבו אין עבודה. העובדים דורשים תשלום 70% מהפרמיות גם אם כמות הסחורות העוברת בנמל יורדת מ-5 מליון TEU (גודל מכולה בת 20 רגל). במלים אחרות, גם אם לעובדים לא תהיה עבודה כיוון שזו תחולק עם הנמלים החדשים - הם עדיין יקבלו את רוב שכרם.

עוד דורשים העובדים הגנה על תנאי דור ב', לרבות הגשת ערבויות של חברת נמלי ישראל  (חנ"י) כדי שאלה לא ייפגעו מהרפורמה. זאת, אף שברפורמת 2005 שילמה המדינה כמיליארד שקל עבור שיפוי עובדי דור ב', במטרה להימנע מתשלומים דומים עבורם, כמו אלה הנדרשים עבור דור א'.

החלק השלישי ברשימה הוא השיפור בתשתיות הנדרשות עבור התחרות. העובדים דורשים כי הנהלת הנמל לא תשלם דיווידנדים למדינה, כך שהסכומים יישמרו בין היתר לשדרוג תשתיות כמו העמקת הנמל, רכישת גוררות, הגבהת מנופים ועוד, כפי שנעשה כבר כיום.

עבור השנים 2015-2014 היה הדיווידנד של נמל אשדוד 23 מיליון שקל, שמתוכם 10% מיועדים לעובדים. לאחרונה דיווח נמל אשדוד על תוצאות שיא ל-2017: מחזור בן 1.2 מיליארד שקל, ורווח תפעולי של קרוב ל-200 מיליון שקל. העלייה בתוצאות השנתיות אמורה להביא גם לעלייה ברמת הדיווידנד שאותו, כאמור, מבקשים העובדים להשאיר בקופת הנמל, כדי שתשלם גם את דרישותיהם החדשות.