כשדוד לוי מאשדוד היה בן 28, הוא ראה מודעה באינטרנט המבשרת על גיוס לוחמי אש והחליט לשלוח קורות חיים לעבודה מסודרת, עובדי מדינה, שליחות שיש לה ערך מוסף של הצלת חיי אדם- בראש ובראשונה.

הוא עבר מיונים ארוכים במשך שנה שכללו מבחני כושר, מכון השמה, דינמיקה קבוצתית, בדיקות פסיכולוגיות, מבחנים אישיים, ועדה של הדרג הגבוה בנציבות הכבאות ועוד ולאחר מכן התחיל קורס כבאים שנמשך כארבעה חודשים בתנאי פנימייה שבסופו קיבל סיכת לוחם ושובץ כלוחם אש בתחנת אשדוד. משם הוא החל לקחת חלק במשמרות והבין שהמקום שנכנס אליו הפך לשליחות נטו, להצלת נפש ורכוש והדבר נכנס לו לדם וללב.  

היום הוא כבר מנוסה וטיפל במקרים רבים- החל משריפות ענק, לקטנות יותר וכן, אם לא ידעתם לוחמי האש גם עוסקים בחילוץ מתאונות דרכים, חילוץ מגובה, טיפול בחומרים מסוכנים, חילוצים מבורות, אנשים שנתקעים במעליות, שריפות במבנים ובאזורי שדה ויער... הוא מרגיש שהוא עושה שליחות מאשר מסכן את החיים שלו, כי אין מישהו אחר שיעשה את זה. בתחנת אשדוד משרתים במשמרת 11 לוחמי אש. בכל משמרת מתבצע אימון עם תרחישים שונים בהם ניתן להיתקל.

בשבת האחרונה היה לוי במשמרת ויחד עם הצוות שלו, קיבל דיווח של שריפת דירה ברובע ח' בעיר, תוך דקה יצאו למקום כאשר תוך כדי הנסיעה הם מלקטים מידע נוסף על האירוע. במהרה יחסית הבינו שישנם לכודים בדירה ואז הסיפור כבר התחיל להראות אחרת. מפקד הצוות חילק הוראות לכל אחד- שידע בדיוק מה הוא הולך לעשות בשטח, במקרים כאלה כל דקה חשובה.

"בכניסה לחנייה ראינו אישה על אדן החלון ומאחוריה עשן שחור וסמיך בחדר בו היא עומדת. עצרנו את הרכב צמוד לחלון ובאותו רגע הבנו שאנחנו עומדים אל מול שעון חול... המחשבות צריכות להיות מהירות וגם הביצוע, פעולות הידיים צריכות להיות מדויקות... הורדנו סולם מהרכב, פרשנו אותו קיבלתי הוראה ממפקד הצוות לטפס ולהוריד את האישה למטה"...

אין רגע של היסוס או פחד במקרים כאלו?
"בחוויה האישית שלי עשיתי באותו הרגע ופעלתי לפי מה שלמדתי גם בקורס ובתחנה עצמה. הכי קל שיהיה רגע של קיפאון, אבל בדיוק למצבים הללו אנו מתרגלים ומתאמנים מידי יום, במקרים כאלה עושים "סוויצ' בראש", אנחנו עוברים בכל משמרת על התרחישים הכי גרועים".

תתאר לי מה עובר עליך בזמן הקצר הזה
"ראיתי אישה חסרת אונים, מסתכלת עליי וצריכה את העזרה שלי, תוך ההבנה כי בלעדיי היא מאבדת את החיים או נפצעת. הידיעה שרק אתה שם באופן פרונטלי מולה היא חובתי כלוחם אש וזה תחום האחריות שלי שאני חייב להיות מודע אליו והכי מקצועי שאפשר, בידיעה שאם אני מפקשש בדרך עלול לקרות אסון".

לוי במקרה הזה אמנם היה לוחם האש שביצע את המשימה, אבל אחד הדברים עליהם כל לוחם אש יעיד בגאווה הוא הרוח הגבית, עבודת הצוות והביטחון בידיעה שהצוות שלך איתך יחד שם, בכל מקרה ועניין על אף שהוא היה זה שקיבל את משימת החילוץ, טיפס על הסולם והביט בעיניה של האישה במשימה להצילה, ואכן מדובר בגודל אחריות עצום, הרגיש בטוח בעצמו ובהצלחת המשימה.

מה היה שם ברגע החילוץ?
"באותו רגע שהגעתי אליה היה לה מאוד חם בגב, הייתי מופתע מפני שהיא דאגה לי ואמרה: "תיזהר יהיה לך חם בידיים". בכל מקרה היא שיתפה פעולה... ביקשתי ממנה להירגע ולהסתכל לי בעיניים ולרדת על הסולם. היא נראתה כמו אחת שסובלת מאוד, מטושטשת, רצתה לקפוץ, המבט הזה בעיניים זה משהו שאתה לא שוכח כל כך מהר והוא נשאר איתך".

יש לך אירוע שיא מבחינתך?
"ההצתות שהיו בחיפה לפני כשנה, העברנו קורס כבאים בראשון לציון וקיבלנו דיווח על ההצתות בירושלים, הוקפצנו עם החניכים, הגענו לשריפה גדולה ומשמעותית. לאחר השריפות בירושלים הגענו לנציבות ומשם ישר לחיפה. היה שלב שהרמתי את הראש וראיתי בתים, רכבים, בניינים ועצים עולים באש ולוחמי אש עייפים אחרי שעות ארוכות וזה נראה כמו סצנה מסרט שמדמה את סוף העולם. היה רגע שפתאום היה לי שקט ומחזה נוראי של הכל עולה באש מולי".

מאיפה מתחילים בסיטואציה כזו?
"אתה מהר מאוד חוזר לעצמך, מקבל משימה והולך לבצע אותה. גם אם מדובר בבית אחד והסטה של מבט הצידה מראה כאילו כל חיפה בוערת. אני ממשיך לבית הבא".

אילו תכונות אופי צריך לוחם אש?
"להיות אמיץ זה קודם כל. לאחר מכן נחישות והבנה שחיי אדם זה ערך עליון".