זה יכול היה להסתיים ללא ספק באסון. ליל שישי, מעט אחרי השעה 22:00 בלילה, שבר ענן מוריד בעיר כמויות אדירות של גשם וברד בפרק זמן קצר מאוד. הנקזים העירוניים מתחילים לקרוס אחד אחרי השני וברחבי העיר מתחילות הצפות קשות ביותר, כאלה ששנים לא זכורים פה. 

בשדרות ירושלים כמעט כל חורף מתרחשת הצפה, אך ההצפה שהייתה הפעם הייתה גדולה ומסכנת חיים במיוחד. מספר כלי רכב, ביניהם אוטובוס, נתקעו במים והיו מכוסים כמעט עד הגג. בתוך אחד הרכבים היו בני משפחה אחת: אמא, בת ושני הוריה של האמא בני 76 ו-80. 

הם מתקשרים למד"א ומדווחים שהם שקועים בתוך ההצפה ללא יכולת לצאת. בינתיים המים עולים ומכסים אותם עד המותניים. החשש הוא מהיפותרמיה כתוצאה מהמים הקרים. בנוסף חוששים בני המשפחה לחיי אב המשפחה, שעבר השתלת כליה והמצב הזה מסכן את חייו. במשך ארבעים דקות הם מחכים ברכב לחילוץ, אך הוא לא מגיע. כוחות ההצלה הוזעקו לאירועים רבים ברחבי העיר ולא מגיעים. אמבולנס וניידת משטרה ממתינים מחוץ למים, ואיש לא מגיע לחלץ אותם. 

בקור רוח מחליטה לדה גורודיסקי להציל את משפחתה. היא פותחת את הדלת, מוציאה את בתה ולוקחת אותה לעבר האמבולנס. היא חוזרת למים, לוקחת את אמה מביאה אותה לאמבולנס וחוזרת לקחת את אביה. 

תכלת פז אסייג, תושבת גן יבנה שנקלעה ביחד עם בעלה להצפה בשדרות ירושלים, מספרת על רגעי הדרמה בעמוד הפייסבוק שלה: "פתאום אנחנו קולטים שנכנסים לנו מים מריצפת הרכב ואנחנו תקועים בפנים! הדלתות לא נפתחו כי עוצמת המים הייתה ממש חזקה. אני יצאתי משליטה והתחלתי לצרוח שאנחנו הולכים למות כי המים נכנסים וממלאים את כל הרכב! יורם בעלי נשאר רגוע ואמר לי להתקשר מיד למשטרה. את שיחת הטלפון הזו אני לא ארצה לשמוע בחיים..זה מהשיחות ששומעים בסרטים שניה לפני הסוף. הפקידה אמרה לי שיבואו לחלץ אותנו ושנחכה. אבל המים ממשיכים לזרום וניכנסים כבר מהחלונות. הם עולים ואנחנו שוקעים! אני התעשתתי ואמרתי לבעלי: "לא מעניין אותי!!! אני פותחת את הדלת ושוחים, אני רוצה לחיות!!!"

אך כאשר הם מנסים לפתוח את הדלתות, המים מסביב לרכב לא מאפשרים להם לעשות כן. "המים ממשיכים להכנס ומטפסים לגבהים מטורפים ואנחנו נעולים!! המשטרה/מכבי אש לא נראים באופק וזה עיניין של דקות עד שאנחנו טובעים יחד עם האוטו!!! אך התושייה לחיות לא מרפה!, בשיא הכוח הצלחנו לפתוח דלת ולשחות את דרכנו לשולי הרחוב" מתארת תכלת בפוסט שכתבה.

בהמשך הפוסט כותבת תכלת כי למרות שחייגה מספר פעמים למשטרה, לא הגיע אליהם סיוע. "למה אנשים צריכים להרגיש לבד בשעת אימה ופחד ואף אחד לא מסייע להם ונותן יד? זה יכל לקרות לכל אחד מכם או בני משפחותיכם וזה עלול לפגוש אותנו בכל שעת חירום אחרת שריפה/רעידת אדמה/מלחמה אנחנו אמורים להרגיש מוגנים לא? אנחנו משלמים מיסים כל חיינו ובתמורה אמורים לקבל ביטחון והמדינה חייבת לבצע את עבודתה נאמנה . אבל לא! הינו שם לבד ורק שכנים מהבניינים הסמוכים ירדו לעזור. לא קיבלנו סיוע לא בזמן ולא לאחר האירוע!! יש כאן משהו שלא מסתדר לי..אני קוראת בבוקר כתבות באשדודנט שבשדרות ירושלים האנשים קיבלו סיוע...אנחנו נשכחנו ולא קיבלנו עזרה מאף גורם.. גם בדרך הביתה לא ראינו ניידות בשום מקום (והלכנו הרבה).אומרים לחייג 100 בשעת צרה? השיחה הזו רק עיכבה את היציאה שלנו וסיכנה אותנו כפליים...נ מ א ס!!!!"

במשטרה מציינים כי במוקד 100 התקבלו 320 פניות בתוך שעה על אנשים שתקועים בהצפות, ולכן למשטרה ולכיבוי אש היה קשה להגיע לכולם במקביל. במגן דוד אדום הסבירו כי תפקידם הוא לטפל ולפנות לבית החולים וכך היה במקרה זה. בני המשפחה טופלו והועברו לבית החולים.

מכיבוי והצלה נמסר כי כלל לא התקבלה קריאה על האירוע, במידה שהייתה מתקבלת כוחות הכיבוי היו מגיעים. עוד נמסר כי כוחות הכיבוי הגיבו לקריאות רבות שהתקבלו מתושבים שנתקעו עם רכבם בהצפות.