שנת 2026 נפתחת עבור אזרחי ישראל עם שורת התייקרויות ממשלתיות שמעמיקות את משבר יוקר המחיה ומכבידות על משקי הבית – בעיקר על השכבות החלשות, משפחות מרובות ילדים ומעמד הביניים הנשחק.

עם כניסת השנה האזרחית החדשה לתוקף עודכנו תעריפי המים בעלייה של 2.35%, החשמל התייקר ב־1.5%, ותעריפי הארנונה עלו בשיעור של 1.6% לפחות. מדובר בעליות מצטברות במוצרים ושירותים בסיסיים, שאין לאזרחים אפשרות אמיתית לוותר עליהם.

במקביל לגל ההתייקרויות, המדינה ממשיכה להדק את החגורה על חשבון האזרחים: מדרגות מס ההכנסה, נקודות הזיכוי וקצבאות הילדים נותרו קפואות – חרף האינפלציה וההתייקרויות – ובכך נשחקת ההכנסה הפנויה של מיליוני עובדים והורים. עובדים בשכר נמוך נפגעים פעמיים, עם המשך העלאת דמי הביטוח הלאומי, ללא כל מנגנון פיצוי.

לצד זאת, יושמו צעדים נוספים שמכבידים על הציבור והעסקים הקטנים: המס על רכבים חשמליים הועלה מ־45% ל־48%, תוך צמצום תקרת ההטבה – צעד שמייקר גם את האלטרנטיבה הירוקה. במקביל הורחבה רפורמת רשות המסים למאבק בחשבוניות פיקטיביות, כאשר הרף המחייב “מספר הקצאה” לעסקאות הופחת ל־10,000 שקלים – מהלך שמוסיף בירוקרטיה ונטל לעסקים קטנים ובינוניים.

על פי הערכות, העלות הכוללת של כלל הצעדים מגיעה למאות שקלים בחודש למשק בית ממוצע. זאת בזמן שהקלת המס שהובטחה למעמד הביניים על ידי שר האוצר נדחתה לפחות עד לאישור תקציב המדינה בחודש מרץ – אם וכאשר יאושר.

התוצאה: הציבור סופג עליות מחירים, מסים וקיצוצים – בלי הקלות, בלי ודאות ובלי בשורה כלכלית באופק.