2 מפעלים באשדוד בין 20 המפעלים הכי מזהמים בישראל
29.08.25 / 11:04
הדוח השנתי של המשרד להגנת הסביבה ל-2024 מציג 20 מפעלים שאחראים ל-80% מכלל הנזק הסביבתי שניים מהם מאשדוד - תחנת הכוח אשכול ובתי הזיקוק באשדוד שרשמו עליות חדות, כולל זינוק של יותר מ־100% בפליטות גופרית.
במפעל סולבר באשדוד נמצאו חריגות ברמת פליטות המזהמים לעומת הדיווחים העצמיים שלהם.
ארגון "מגמה ירוקה" מכנה את מדיניות הממשלה "כושלת" ומתאימה ל"מדינה נחשלת ומושחתת" ומאשימים את השרה סלימן בהקלות פוליטית מסכנות חיים -
"ניתנון הקלות למפעלים מזהמים, מעכבים טיפול במוקדי זיהום ידועים באשדוד ובחיפה תוך סיכון חייהם של מיליון איש".

בארגוני הסביבה מציגים האשמות חמורות - "זו אינה סטייה חד־פעמית, אלא תוצאה ישירה של מדיניות כושלת: קידום מסיבי של מתקנים לשריפת פסולת במקום השקעה במניעה ומיחזור, מתן הקלות למפעלים מזהמים בשעת מלחמה, עיכוב בטיפול במוקדי זיהום ידועים באשדוד ובחיפה תוך סיכון חייהם של מיליון איש, ובהארכת השימוש בפחם לשלוש שנים נוספות במקום להוביל את ישראל למשק אנרגיה מבוזר, נקי ומתקדם".
מאז 2012 חלה הפחתה משמעותית בחלק מהמזהמים. אחרי עשור של מגמת ירידה בהיקף פליטות המזהמים, 2024 בלטה לרעה: פליטות גזי חממה עלו ב־2%, פליטות גזי פלואור זינקו ב־30%, ופליטות חומרים מסרטנים מהמפעלים הגדולים עלו ב־16%.
בארגוני הסביבה טוענים כי תחת כהונתה של עידית סילמן במשרד להגנת הסביבה נחלשה האכיפה הסביבתית בהשוואה לקודמותיה בתפקיד כתמר זנדברג וגילה גמליאל. לטענת הפעילים, במקום להעמיק את הצעדים לצמצום הזיהום המשרד מתנהל בזהירות יתרה מול התעשייה, בין היתר מתוך חששות פוליטיים.
בארגון מגמה ירוקה מסרו בתגובה לפרסום הדוח שהוא "מוכיח כי הממשלה והמשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן מחזירים אותנו לאחור - בהגנה על בריאות הציבור, בשמירה על איכות הסביבה ובמאבק במשבר האקלים". עוד נמסר כי "הדרך להתקדם ולהגן על בריאות הציבור עוברת בחקיקת חוק אקלים אפקטיבי. לצערנו, החוק תקוע וישראל נותרת בלי מצפן וללא תוכנית, בעוד הציבור משלם בבריאותו ובאיכות חייו".

אלו 20 המפעלים שמייצרים הכי הרבה נזק, העלות החיצונית של הנזק והשינוי לעומת השנה הקודמת:
תחנת הכוח אורות רבין, חדרה: 3.18 מיליארד שקל, ירידה של 10%.
נשר מפעלי מלט, רמלה: 1.22 מיליארד שקל, ירידה של 5%.
תחנת הכוח רוטנברג, אשקלון: 1.18 מיליארד שקל, ירידה של 11%.
תחנת הכוח גזר, גזר: 775 מיליון שקל, עלייה של 17%.
תחנת הכוח אשכול, אשדוד: 572 מיליון שקל, ירידה של 8%.
תחנת הכוח דוראד אנרגיה, אשקלון: 506 מיליון שקל, ללא שינוי.
תחנת הכוח רמת חובב, נאות חובב: 492 מיליון שקל, עלייה של 17%.
תחנת הכוח חגית, חוף הכרמל: 431 מיליון שקל, עלייה של 8%.
בזן – בתי זיקוק לנפט, חיפה: 465 מיליון שקל, עלייה של 1%.
תחנת הכוח דליה, יואב: 448 מיליון שקל, עלייה של 1%.
רותם אמפרט נגב, תמר: 433 מיליון שקל, עלייה של 15%.
תחנת הכוח חיפה, חיפה: 429 מיליון שקל, עלייה של 9%.
תחנת הכוח OPC רותם, תמר: 361 מיליון שקל, ירידה של 3%.
מפעלי ים המלח, תמר: 313 מיליון שקל, ירידה של 4%.
תחנת הכוח חגית מזרח, חוף הכרמל: 291 מיליון שקל, עלייה של 37%.
בית זיקוק אשדוד, אשדוד: 273 מיליון שקל, עלייה של 24%.
תחנת הכוח IPM באר טוביה, באר טוביה: 226 מיליון שקל, ירידה של 21%.
מטמנות אפעה, תמר: 211 מיליון שקל, עלייה של 15%.
תחנת הכוח אלון תבור, עמק יזרעאל: 206 מיליון שקל, ירידה של 18%.
תחנת הכוח נתיב האור, חדרה: 182 מיליון שקל, עלייה של 248%.
דוח המפעלים המזהמים (המפלס, בשפת המשרד להכנת הסביבה) מתבסס על דיווחי המפעלים עצמם, שמחויבים למסור נתונים מדי שנה. בארגוני הסביבה מזהירים כי ההסתמכות על מערכת של דיווח עצמי בעייתית, משום שחלק מהנתונים שמוסרים המפעלים אינם מדויקים או אינם שלמים.
