בדצמבר 2005 החליט דירקטוריון על הקמת חוות סוסים לימודית, בסמוך לפארק לכיש. באפריל 2006 הסתיימו העבודות שעלו 800,000 ש"ח. הנימוק העיקרי להקמת החווה היה פינוי פולש לשטח ציבורי ברחוב בני ברית.

מבקר העירייה סבור שעל העירייה היה לפעול בדרכים משפטיות לפינוי הפולש, לפני שהחליטו לפצותו בשטח חדש. מתברר שהעירייה וחופית לא ערכו בינהם הסכם, ויתרה מכך, לא נחתם הסכם עם מפעיל החווה, וכתוצאה מכך נגרמו נזקים כבדים .

נימוק נוסף להקמת החווה, היה צורך עירוני להקמת חווה לימודית לטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים. בבדיקת הביקורת התברר, כי בניגוד למוצהר, החווה אינה מספקת שירותים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, אלא פועלת כעסק מסחרי. סרי טען בדוח שהצגת החווה כמיועדת לטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים, נועדה כדי למנוע תשלום מסוים למינהל מקרקעי ישראל. תמוהה שחברה ציבורית נוהגת ברמאות כלפי מוסדות המדינה.

עוד עולה מהדוח שהקרקע שעליה נבנתה החווה , כלל אינה שייכת לעירייה. מינהל מקרקעי ישראל התנגד לתוכנית, אך בחופית המשיכו בבניית החווה. בהמשך דרשו במינהל תשלום על השימוש בקרקע על סך 450,000 ₪, ומנכ"ל חופית דאז, אבינועם סרי, הסכים לשלם, למרות שמועצת העיר לא אישרה את תשלום זה. הקבלנים שנבחרו להקמת הפרויקט נבחרו ללא מכרז. סרי טען בוועדת הביקורת שכך נאמר לו ע"י גורם מהעירייה, אך לא מסר את שמו של הגורם. הקבלן שביצע את מירב העבודות: עיוש ובניו.

מדוח הביקורת מתברר שהחווה נבנתה ללא היתר בניה, וחמור מכך, ניתן לה רישיון עסק לצמיתות, למרות חריגות בניה ולמרות שלא קיבלה היתר כחוק.

עוד מתברר שסך עלות הפרויקט עמדה על סך 1.5 מיליון ₪ מכספי הציבור, עבור חוות סוסים שנבנתה לגורם פרטי!!! עלות ההעברה 15 אלף ש"ח. חופית אף קנתה מכספי משלם המיסים מזון לסוסי בעל החווה בעלות 10 אלף ש"ח. גם אגף תפו"ח נרתם להרמת הפרויקט, ובזמן שבעיר טבעו בזבל בתקופת צילקר, מצא האגף 100 אלף ₪ כדי לפנות פסולת מהחווה. המוקד העירוני אף הוא סייע, ותרם 10 ימי טרקטור עבור הפרויקט. לימים עבר להתגורר במקום מפעיל החווה ובמשך השנים הוא לא שילם. עבור צריכת המים, החשמל וארנונה על הנכס.

מהדוח מתברר שבין חופית לבין מפעיל החווה לא נחתם הסכם עד עצם היום הזה, ולמעשה הוא אינו משלם לחופית על השימוש במתקנים שנבנו עבורו. עוד עולה שחופית לא דרשה מהמפעיל לבטח את המקום, את עובדיו ואת המבקרים. המבקר מעלה חשש שבמקרה של פגיעה, תהיה העירייה חשופה לתביעות.

למרות ההשקעה האדירה של עיריית אשדוד, מיליון וחצי ₪ ואף יותר, החווה אינה רשומה כנכס של העירייה. המבקר חושש שבעתיד תתקשה העירייה להוכיח את בעלותה על החווה.

בנושא הבטיחות מציין המבקר שהגישה לחווה מסוכנת ביותר, אך למרות זאת הותרה הגישה ממקום זה. מנהל מחלקת התשתיות צוטט בדוח כמי שאמר שהמקום מסוכן, אך עד היום לא הוסדרה הכניסה למקום.

ראש העיר: הנחתי לעדכן את מבקר משרד הפנים בחומרת הדוח

בעקבות ממצאי הדוח החמורים מאוד, ממצאים שהתגלו בתקופת כהונתו של ראש העיר הקודם, צבי צילקר, הורה ראש העיר למנכ"ל העירייה להעביר את ממצאי הדוח למבקר משרד הפנים, כדי שהאחרון יחווה את דעתו בנידון.