דעה: צמרמורת בעקבות התאונה באשקלון
11.10.09 / 06:47
בשבוע שעבר ארעה תאונה קטלנית בה קפחו חייהן שלוש נשים מאותה משפחה. הקריין בחדשות הקריא את הידיעה בדרמתיות: "שלוש נשים נהרגו בתאונה באש…קלון". יעקבי שמעון כותב בעקבות התאונה הקשה.
די בשבריר שניה של האזנה בה קלטו אזני את תחילת שם המקום "אש…" כדי להעביר חלחלה בעצמותי וצמרמורת בגופי. באותו שבריר שניה חשבתי על עירי – אשדוד.
אדם קרוב אצל עצמו ואחר כך אצל משפחתו ואחר כך אצל יישובו ואחר כך אצל עמו, כך אמרו חז"ל והצדק עימם.
משקלטתי שהתאונה ארעה באשקלון ולא באשדוד נרגעתי מעט אך יחד עם זאת כאבתי את התוצאה הטרגית של התאונה ומחשבותי נדו אל המשפחה שמתעטפת ביגונה וצריכה לעבור את החג בשמחה מהולה בעצב כי אין מתאבלים בחג. ולאחר החג נכונו להם 'ימי השבעה' עם כל הצער והטורח והעייפות. ולאחר 'השבעה' יחלו לעכל את האובדן היקר והמחיר האדיר שגבתה התאונה הקשה הזו.
עם ישראל יעבור לסדר היום ועולם כמנהגו ינהג. עוד נשמע על הרוגים נוספים ואלה ישלחו את זכרון קודמיהם אל תהום הנשיה. הזכרון הלאומי קצר ורק המשפחה הקרובה תאבל על זיו העלומים וחמדת החיים שאבדו להם לנצח.
כמתנדב במשטרת התנועה חזיתי בתוצאות קשות של תאונות דרכים והלב נצבט בכל פעם. אי אפשר להישאר אדיש נוכח הסבל הנפשי והפיזי. המלאכה סיזיפית והמחשבות טורדות את הדעת על הסיבות לתאונות ומה יקרה בהמשך.
והכל בגלל מה? בגלל איבוד ריכוז בנהיגה. הכותרות באינטרנט הכריזו על רכב שלא ציית לרמזור אדום. האם היה זה רכבם של הנשים או הרכב שנע לקראתם?
למה לא ציית אחד הנהגים לרמזור אדום? האם דעתו הוסחה? ואם הוסחה דעתו, אז מה גרם להסחה זו? האם דיבור בנייד? האם התעסקות ברדיו-דיסק? האם דיבור עם הנוסע/ים תוך הפניית מבטים? האם שתה? האם אצה לו הדרך? האם? האם? האם?...
אנו לא טייסי קרב ואין לנו יכולות אינטלקטואליות ופיזיולוגיות של טייסים. לא התאמנו לבצע כמה וכמה פעולות בו-זמנית תוך הפגנת מיומנויות מול הזמן והמהירות. לא עברנו מבדקים ומבחנים מסובכים כדי לקבל רישיון נהיגה. לא עברנו הכשרה אינטנסיבית של שנתיים עם חינוך דיסציפלינרי ושאיפה למצויינות עם לקיחת אחריות. סך הכל עברנו קורס קצר של 28 שיעורים (אולי קצת יותר) עם הכשרה מינימלית וקבלנו את הרישיון הנכסף. אז למה אנחנו מתנהגים בכביש בצורה מסוכנת בידיעה ברורה שחיינו וחיי אחרים תלויים על חוט השערה. אסור לנו, הנהגים,לקחת סיכונים מיותרים! אסור לנו להמר על החיים! מן התורה קבלנו ציווי: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".
אנחנו אנשים מן היישוב שרוצים לנסוע מן הבית למחוז חפצנו בשלום ולשוב הביתה בשלום. אז תעשו טובה לעצמכם ולנו, סעו בזהירות.
הכותב הינו מתנדב במשטרת התנועה באשדוד