י.פ עבד במשך שנתיים ותשעה חודשים בשמירה עבור חברת האבטחה והשמירה ח.א.ש. קשיי השפה העברית והצורך להביא פרנסה הביתה, הובילו אותו לעבוד בתנאים קשים מבלי לבקש לממש את זכויותיו הבסיסיות כעובד. במשך קרוב לשנה הוא עובד כשומר ב"מסוף 207" מטעם חברת ח.א.ש.

בחודש מאי 2006, בערב יום העצמאות, מבחינה אחת השומרות במסוף בי.פ. ועובד המסוף כאשר הם מעמיסים ארגז על רכבו של עובד המסוף. היא מזעיקה את מנכ"ל המסוף, גבי כנפו שהגיע מיד למסוף לחקור את האירוע. " הייתי בבית זה היה שעות אחר הצהריים קיבלתי טלפון מאחד העובדים שלי שקיבל בעצמו טלפון משומרת שהיתה בסמוך לעסק שלנו שהוא מדווח לי שהשומר שלנו במסוף ביחד עם אחד העובדים של המסוף הוציאו מתוך שטח המחסנים החופשיים 208" ,אומר כנפו בבית הדין. " אני מיד נסעתי למקום והזעקתי את הקב"ט ומנהל העבודה, אני עצמי נגשתי לשומר ושאלתי אותו לגבי ההתרחשות עצמה. הוא היה מאוד נסער מהשאלות שלי. לא נותרה לי ברירה אלא לבקש מהנתבעת להחליף את השומר מידית בערב יום העצמאות. משם נסענו לביתו של עובד המסוף שהיה מעורב באירוע. הוא ירד ליד רכבו, ביקשנו ממנו לפתוח את תא המטען, הוא כמובן שהיה לחוץ מאוד שאלתי מה עשו במסוף, הוא אמר לא לקחנו כלום, קרטון, אין בו משהו מיוחד, ניילונים. החלטה שלנו היתה להפסיק את העבודה במסוף גם של העובד וגם של השומר הספציפי הזה". כנפו מציין שהם לא יודעים מה בדיוק הכיל הקרטון שנלקח, ושלטענת העובד מדובר בניילונים.

לטענתו של י.פ,  העובד של המסוף לקח כמה שקיות לאסוף זבל ולא כל כך הבין על מה הייתה המהומה ולמה הואשמו בגניבה. בעברית משובשת הוא אומר בבית הדין: " זה היה רוע. גבי הגיע יצאתי אליו ואמרתי שלא היה שום דבר. אמרתי שא' לקח כמה שקיות והעלה אותם למעלה. א' בא מהבית והראה לו את השקיות. א' שאל אם מחר  הוא עובד ואמרו לו לא. כדי לא לשלם לו פיצויים".

י.פ. מספר שבאותו היום הוא נלקח לעבוד במקום אחר ולמחרת הועבר למקום נוסף. מספר ימים לאחר האירוע הוא פוטר לאלתר, מבלי ששולמו לו פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת. כן לא שילמה ח.א.ש במועד זה את שכר עבודתו בעבור חודשים אפריל ומאי 2006. בעקבות התביעה שהגיש י.פ. בבית הדין האזורי לעבודה בב"ש, ובעקבות קבלת ייעוץ משפטי, שילמה הנתבעת לתובע את שכר העבודה לחודשים אפריל ומאי 2006. בנוסף, הודתה הנתבעת במסגרת כתב ההגנה בחובתה לשלם לתובע הפרשי דמי הבראה, פדיון דמי חופשה והפרשות לגמל.  

התביעה לפיצויי פיטורין והודעה מוקדמת

בתביעתו דרש י.פ. את תשלום הפיצויים שלא ניתנו לו כדין. מנגד טענה ח.א.ש כי התובע פוטר, היות שבעת שעבד כשומר במסוף 207, היה מעורב, יחד עם עובד המסוף, בגניבת קרטון שבו היו שקיות ניילון ריקות. בפסיקתו בסוגיית הפיצויים מציינת השופטת יעל אנגלברג-שהם ששלילת פיצויי פיטורין צריכה להיעשות במקרים קיצוניים בלבד. בפסיקתה היא כותבת: " אכן, גניבה ממעביד או ממקום שעובד ממונה על השמירה עליו, ומעילה באמונו של המעביד הינם מעשים חמורים אשר בין היתר פוגעים בבסיס מערכת יחסי העבודה. אלא שרמת ההוכחה הנדרשת להוכחת המעשה הפלילי הנטען במסגרת הליך אזרחי, הינה מוגברת וכבדה", מציינת השופטת אנגלברג. עוד כותבת השופטת: " ספק בעיני האם ניתן לקבוע כי מדובר בעבירה חמורה של גניבה ומעילה באמון. מהעדויות שבפני לא ניתן להגיע למסקנה כי התובע היה מעורב במעשה גניבה ובוודאי כאשר איש אינו יכול להעיד על הטובין שלכאורה נגנב וככל הנראה מדובר בקרטון ושקיות ניילון ריקות. יצויין כי הנתבעת עצמה לא ראתה את האירוע כאירוע חמור שכן לא טרחה מכל להגיש כל תלונה למשטרה ואף המשיכה להעסיק את התובע במקום עבודה אחר למשך מספר ימים. בנסיבות אלה - לא היה מקום לפטר את התובע תוך שלילת פיצויי הפיטורים ממנו".

השופטת מקבלת את תביעתו של י.פ. בנושא פיצויי הפיטורין, ההודעה המוקדמת ודוחה את התביעה שכנגד שהגישה ח.א.ש כנגד העובד ובה היא טענה שבגלל מעשיו של העובד הפסיקו במסוף 207 את ההתקשרות עימם. יש לציין שח.א.ש סיימה עבודתה במסוף חודשים ארוכים לאחר הפרשה. בפסיקתה בעניין זה קובעת השופטת: "מחומר הראיות עולה, כי הפסקת ההתקשרות של המסוף עם הנתבעת נעשתה בשל מספר אירועים נוספים שבהם לא היה המסוף שבע רצון מתפקוד השומרים וזאת ללא קשר לתובע". השופטת דוחה את התביעה שכנגד שהגישה ח.א.ש נגד העובד.

13 שעות של עבודה ללא תמורה מתאימה

בכתב תביעתו טען התובע, כי בכל תקופת עבודתו עבד שעות נוספות מרובות, בגינן לא קיבל שכר. התובע העמיד את תביעתו בגין גמול העסקה בשעות נוספות על הסך של 47,150 ₪ .

עבודתו של השומר במסוף הייתה במשך 13 שעות. מהשעה 18:00 ועד למחרת בשעה 07:00. בסופי שבוע ובחגים מהשעה 15:00 בימי ו או ערב החג ועד למחרת בבוקר בשעה 06:00 ובסה"כ 15 שעות. בסיכום תביעתו הוריד י.פ. את תביעתו ל- 37,048 ₪ אך לא פירט כיצד ערך את חישובו. 

בח.א.ש דחו את טענות התובע וציינו ששילמו את מלוא שכרו עבור עבודה בשעות נוספות במסוף.

השופטת יעל אנגלברג-שהם, מציינת בפסק דינה: " מעבר לעובדה כי גרסת התובע הן לגבי שעות עבודתו הן לגבי הרישום ביומני האירועים עשתה רושם מהימן, היא נתמכה גם בראיות נוספות". השופטת מותחת ביקורת על הדוחות נוכחות שהציגה ח.א.ש והיא מציינת: " הנתבעת אף לא הציגה כל ראייה מהימנה אחרת שעליה בססה את דוחות הנוכחות החודשיים שערכה". 

השופטת מציינת כי התובע הסכים לעבוד בתנאי ההעסקה האמורים מלמדת, כי סבר שאין בפניו כל ברירה וכי הוא חייב להסכים לתנאי ח.א.ש, שאם לא כן, יפוטר. בנסיבות אלה, אין ללמוד מהעדר תלונות התובע על חוסר תום ליבו.

מחישוב שערכה השופטת  היא מצאה כי ח.א.ש באופן שיטתי לא רשמה את מלוא שעות העבודה של התובע מידי יום ביומו ובכך נוצר פער של בין 2,500 ₪ ל- 4,400 ₪ לחודש כאשר בסך הכל זכאי י.פ. להפרשי תשלום בגין עבודתו בשעות נוספות בשיעור העומד על כ- 68,000 ₪.

אך מאחר והתובע (י.פ.) תבע רק של 37,048 ₪, אין בית הדין רשאי לפסוק לו מעבר לנתבע על ידו, והשופטת פוסקת לו את כל הסכום שביקש.

בהמשך פסק הדין ממשיכה השופטת ומאשרת לי.פ. את כל תביעותיו על התנאים הסוציאליים שלא ניתנו לו ע"י חברת השמירה.

סה"כ פוסקת השופטת לטובת י.פ:

א. פיצויי פיטורין בסך של  9,504 ₪.

ב. דמי הודעה מוקדמת בסך של 3,456 ₪.

ג. גמול שעות נוספות בסך של 37,048 ₪.

ד. דמי הבראה בסך של  1,228 ₪.

ה. פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה בסך של 6,844.86 ₪.

ו. פדיון חופשה בסך של 1,486 ₪.

סה"כ: 59,566.86 ₪

בנוסף קובעת השופטת: "בהתחשב בהתנהלות הנתבעת ובאופן השיטתי  שבו נקטה להפחתת שכרו של התובע, תשא הנתבעת בהוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק אשר ישולמו תוך 30 יום".

תיק בית משפט: עב 001820/07