אמש הגיע ערן וייס, האזרח הפצוע הקשה ביותר במבצע 'עופרת יצוקה' , להדליק נרות יחד עם הצוות הרפואי במחלקה כירורגית ב', בה שהה ימים רבים לאחר הפציעה הקשה.

לפני שנה, ב 29 בדצמבר, ערן יצא מקניון "לב אשדוד" והגיע למתקני הכושר באיזור. "אף פעם לא ניסיתי אותם", הוא אומר, "ודווקא בעת זו רציתי לנסות להתאמן. לאחר מספר דקות של אימון שמעתי אזעקה וראיתי שתי נשים יוצאות מרכב ומסתתרות בתחנת אוטובוס. צעדתי לכיוון התחנה כדי להושיט עזרה ולאחר שיחה קצרה עימן היה בום אדיר". ערן איבד את הכרתו ולאחר מכן, בבית החולים, התברר שאחת מהן נפטרה לאחר מכן על שולחן הניתוחים. ערן שכב מחוסר הכרה, מורדם ומונשם ביחידה לטיפול נמרץ נשימתי והרופאים הצליחו להוציא בניתוח מורכב רסיס מאיזור הריאה. לאחר מכן הוא חזר להכרה ונשימתו התייצבה. הוא עבר תהליך שיקום ארוך במחלקה הכירוררגית ושוחרר לביתו.

"התרגשתי מאוד לחזור לבית החולים 'קפלן', המקום שהציל את חיי", אמר אתמול ערן. "זה מדהים אבל כולם זכרו אותי, החל מהמנקה עד לרופאים הבכירים. כמו שאני מודה לאלוהים על כיום שאני קם בבוקר, אני גם מודה להם" הוא אומר בהתרגשות. "האירוע ששינה את חיי התרחש יום אחד אחרי חנוכה. הספקתי אז לחגוג את חנוכה, והנר התשיעי שהתפוצץ היה הגראד...", הוא אומר.

פרופ' חנוך קשתן, מנהל מחלקת כירורגיה ב', בה היה מאושפז ערן מספר שבועות לאחר המלחמה, אמר כי הצוות הרפואי התרגש מאוד לראות אותו שנה לאחר הפציעה הקשה. "ההתרגשות ניכרה על פניו של ערן, ואין ספק שלראות אותו על הרגליים זה רגע של אושר ונחת עבורנו", הוא הוסיף. "היה כיף גדול לראות אותו", אמרה איריס מדמון, אחות במחלקה שארגנה את אירוע הדלקת הנרות. "התחבקנו והתנשקנו. הוא הודה לנו ואמר שהוא גאה בצוות הרופאים והאחיות על היחס החם והתומך לאחר הפגיעה הקשה. לראות אותו על הרגליים ועם חיוך ענק, זה הדבר הנפלא ביותר שאנחנו יכולים לבקש".