התצפית נערכה במסגרת סקר ימי של חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, דווקא ביום האוקיינוסים הבינלאומי. החוקרים הפליגו על גבי היאכטה "נעמי" במטרה לסרוק את האזור במשך שישה ימים, אך בעקבות המצב הביטחוני נאלצו לקצר את המשימה ולשוב לחוף לאחר יממה בלבד.

לדברי ד"ר אביעד שיינין, החוקר הראשי וראש תחום טורפי-העל בתחנה, רגע לפני סיום הפעילות התקבל האות שהוביל לגילוי המיוחד.

"רגעים ספורים לפני שהרמנו את ההידרופון מהמים, בעומק של כ-700 מטרים, שמענו קליקים מוכרים", סיפר. "בעקבות הזיהוי האקוסטי הצלחנו לאתר שני לווייתני ראשתן על פני המים בזמן מנוחה בין צלילות עומק."

הענקים המסתוריים של הים

לווייתן הראשתן נחשב לאחד מבעלי החיים המרתקים ביותר בטבע. הוא לווייתן השיניים הגדול בעולם ובעל המוח הגדול ביותר שתועד בממלכת החי.

הראשתנים מבלים את רוב חייהם במעמקי הים, בעומקים של 800 עד 1,200 מטרים, שם הם צדים בעיקר דיונוני עומק. כדי להגיע לעומקים אלה הם מסוגלים לעצור את נשימתם למשך 45 דקות עד שעה, יכולת שנחשבת לאחד מפלאי הטבע.

בחשכה המוחלטת השוררת במעמקים, הראשתנים מסתמכים על אקולוקציה - מערכת ניווט טבעית המבוססת על שידור קליקים חזקים במיוחד וקליטת ההדים החוזרים מהם. כך הם מאתרים טרף, נמנעים ממכשולים ומנווטים בסביבה שבה הראייה כמעט חסרת משמעות.

"ראשתנים ישראלים" במים שמול אשדוד

יאלי מבורך, דוקטורנטית לתקשורת ראשתנים ומובילת הפרויקט, סיפרה כי התצפית מעניקה הצצה נדירה לחייהם של בעלי החיים המסתוריים הללו דווקא באזורנו.

"הים התיכון הישראלי סובל מהשפעות אנושיות רבות, ממיעוט מזון ומתנאים סביבתיים מורכבים, כך שלא קל למינים כאלה לשרוד כאן", אמרה. "היום קיבלנו הצצה מרגשת במיוחד לנוכחות שלהם באזור - בריאים, פעילים ועסוקים בציד. זו הוכחה שיש לנו למעשה ראשתנים ישראלים שחיים כאן וזקוקים למחקר ולהגנה."

לדבריה, הנתונים שנאספים בשנים האחרונות מאפשרים לראשונה למפות את אזורי המחיה של הראשתנים במים העמוקים של ישראל ולגבש המלצות לשמירה על בתי הגידול הימיים.

יצורים בעלי "תרבות" ושפה משלהם

אחד המאפיינים המרתקים ביותר של לווייתני הראשתן הוא מערכת התקשורת החברתית המפותחת שלהם.

מעבר לקליקים המשמשים לציד ולניווט, הם מפיקים רצפים מיוחדים של צלילים המכונים "קודות" (Coda), המשמשים לתקשורת חברתית. החוקרים אף מצאו כי קבוצות שונות של ראשתנים משתמשות בדיאלקטים שונים, עד כדי כך שניתן להגדיר אותן כ"שבטים" בעלי תרבות ייחודית.

במילים אחרות, ראשתנים החיים באותו אזור גיאוגרפי עשויים שלא לתקשר זה עם זה כלל, משום שהם שייכים ל"קבוצות תרבותיות" שונות.

האיומים שמסכנים את הענקים של הים

למרות גודלם המרשים, אוכלוסיית הראשתנים בים התיכון נחשבת לפגיעה במיוחד. החוקרים מעריכים כי היא מונה מאות בודדות של פרטים בלבד ונמצאת בסכנת הכחדה.

האיום המרכזי כיום אינו ציד, אלא דווקא פעילות האדם בים. רעש מכלי שיט, נמלים ותשתיות ימיות יוצר עבור הראשתנים סביבה רועשת במיוחד, הפוגעת ביכולתם למצוא מזון ולתקשר ביניהם.

בנוסף, הם מתמודדים עם זיהום פלסטיק, זיהום כימי והשפעות אפשריות של שינויי האקלים על שרשרת המזון הימית.

רק לפני מספר חודשים, בחודש פברואר האחרון, נסחף לחוף ניצנים גור צעיר של לווייתן ראשתן כשהוא ללא רוח חיים - אירוע שהמחיש עד כמה האוכלוסייה המקומית רגישה ופגיעה.

התיעוד הנדיר מול חופי אשדוד מעניק לחוקרים תקווה מחודשת, אך גם מזכיר כי במעמקי הים שמול העיר חיים יצורים יוצאי דופן, הזקוקים להגנה ולמחקר כדי להבטיח את הישרדותם גם בדורות הבאים.