שר האוצר בראיון לערוץ 12, מספר לעם ישראל סיפורים ומעשיות שאינן מסונכרנות עם המציאות.

כך למשל: "מתווה הסיוע לעסקים במלחמה הנוכחית, רחב פי 4 מאשר בקורונה"

במציאות: הסיוע בקורונה היה  62.3 מיליארד שקל. לא כולל מענה בריאותי ואזרחי בהיקף 33.7 מיליארד שקל, רשת ביטחון סוציאלי (ביטוח לאומי) ב־73 מיליארד שקל, והתוכניות להאצת המשק ב־6 מיליארד שקל. לעומת זאת , הסיוע העסקי במלחמה יעמוד על בין 15–20 מיליארד שקל בשלב הזה. מכאן עולה כי ייתכן שסמוטריץ' התבלבל והתכוון שבקורונה – הסיוע היה פי 4 לעומת המצב הנוכחי.  

שר האוצר מספר לעם ישראל: "קיצצנו 70% בכספים הקואליציוניים"

במציאות: סמוטריץ' הסכים לקצץ 20% מהכספים ־1.6 מיליארד שקל מתוך 7.9 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים שאגף התקציבים עצמו סימן כ"מיותרים", שאינם תורמים למלחמה, לצמיחה או לתעסוקה.

שר האוצר מספר לעם ישראל: "חתמתי על מתן אופק חדש למורים בעל יסודי. מדוע לא לתת למורים החרדים אותו הדבר? אני לא מוכן להיכנס לפופוליזם הזה ומספיק עם זה. אני לא אפלה, לא חילוני ולא חרדי ולא דתי"

במציאות: הוא כן מפלה כפי שאף אחד לא הפלה מעולם, והוא עצמו הפופוליסט : הרי מורה לא חרדי חייב לדווח על השעות שהוא עובד והמענק ניתן לו אישית בתמורה לעבודתו.
במקרה של החרדים, אין שם שום פיקוח וחלק מהכסף נשאר ב"מנגנון" של המפלגות החרדיות.
גם תנאי הסף של המורים הלא חרדים הם שונים מאלו של המורים הממלכתיים.

שר האוצר של מדינת ישראל מעז ומשווה כספים לחינוך הממלכתי הציבורי, שמלמד ליבה לפי תוכניות מאושרות על ידי הגורם המוסמך לגבש אותן (משרד החינוך) לבין עמותות פרטיות שאינן מלמדות ליבה, מנציחות בורות וחוסר יכולת השתלבות בשוק העבודה, כאשר כל הגורמים המוסמכים מציבים את הנקודה הזו כנקודת התורפה העתידית לכלכלת ישראל. מדוע המדינה צריכה לממן בדיוק אותו הדבר את אלו שמלמדים לפי האינטרסים והצרכים של המדינה לבין אלו שמלמדים הפוך מהאינטרסים והצרכים של המדינה?

שר האוצר מספר לעם ישראל - "אנחנו צריכים עכשיו להתעסק אך ורק במרחב ההסכמה הלאומי. אנחנו לא מתעסקים בשום דבר שהוא מחלוקת עכשיו. אני לא באווירה של לריב, באמת לא חושב שזה מתאים עכשיו"

במציאות: סמוטריץ' מקדם בפועל נושאים שאינם במרחב ההסכמה הלאומית, כך למשך את ההתיישבות העתידית בעזה ודואג למשל לכספים המיועדים לאורית סטרוק - השרה ממפלגתו - בכל הקשור לכספים שהובטחו לגרעינים התורניים. כמובן שהוא גם דואג לכספים הקואליציוניים של החרדים. זאת למרות שהמהלכים שלו מנוגדים להסכמות שקיימות כיום מקיר לקיר בציבור.

שר האוצר מספר לעם ישראל: "הורדתי 250 מיליון שקל מענק שאברכים רצו לקבל בישיבות בסוף השנה"

במציאות: הקצבות לאברכים עלו כבר ב־30%, סכום חסר תקדים במונחים היסטוריים. לא זו בלבד: בשנה הבאה הם צפויים לקבל את התוספת המותנית נכון לעכשיו, שכן סמוטריץ' אינו מוכן לדבר על קיצוצים קואליציוניים ל־2024.

שר האוצר מספר לעם ישראל : "אנחנו נגיע לממשלה בעזרת השם בתחילת שבוע הבא ונפרסם את הכל. אני לא מחביא שום דבר, זה לא כסף שלי, זה כסף של הציבור"

במציאות: הכסף באמת לא שלו אלא של הציבור והציבור כעת מתנגד למהלכים שלו. ובעיקר, הציבור טרם גילה במדויק מה הם: שר האוצר עוד לא פרסם רשמית את הסעיפים שהוא מבקש לקצץ כדי לתת לציבור, בעל הכסף לפי הצהרותיו, לבחון ולשפוט את מהלכיו. יש סיבה להסתרה – הוא חושש שהציבור יגלה במה כן הוא רוצה לקצץ ובמה לא, דבר שיחשוף את סדר העדיפויות המעוות שלו.

שר האוצר מספר לעם ישראל: "מתווה הסיוע לעסקים רחב פי 4 מאשר בקורונה"

במציאות: בתוכנית סיוע לקורונה הוקצו 62.3 מיליארד שקל. סכום זה אינו כולל מענה בריאותי ואזרחי בהיקף 33.7 מיליארד שקל, רשת ביטחון סוציאלי (ביטוח לאומי) ב־73 מיליארד שקל, והתוכניות להאצת המשק ב־6 מיליארד שקל. הסיוע העסקי במקרה הזה יעמוד על בין 15–20 מיליארד שקל בשלב הזה. מכאן עולה כי ייתכן שסמוטריץ' התבלבל והתכוון שבקורונה – הסיוע היה פי 4 לעומת המצב הנוכחי.  

שר האוצר מספר לעם ישראל: "היום, ה־16 בחודש, נפתחה המערכת להגשת הבקשות (פיצוי לעסקים)"

במציאות: המערכת נפתחה רק ב־19 בחודש.

שר האוצר מספר לעם ישראל: "הביקורת של מבקר המדינה סביב תוכנית הסיוע לעסקים מהווה חוסר הבנה של המתודולוגיה של המתווה"

במציאות: בניגוד לשר האוצר, מבקר המדינה יצא מהמשרד והלך למוקדים העיקריים שבהם נמצאים המפונים - כ־250 אלף איש מחוץ לבתיהם (100 אלף איש בהוראת ממשלה ועוד 150 אלף מרצון). מטבע הדברים, ולפי המנדט שבידיו, המבקר אינו רשאי לבקר מדיניות אלא פרוצדורות. לפיכך הוא מתייחס למבחן התוצאה ועל זה הוא מלין כי במבחן זה, חודש וחצי אחרי המחדל של הממשלה, רב הנסתר על הגלוי, וחלק גדול מדי של הנפגעים לא הצליחו למצות חלק גדול מדי מהזכויות שעליהן החליטה הממשלה. ישנם יותר מדי מפונים שנותרו ללא שום תמיכה. על הכשל הזה המבקר מדבר, כאשר מדובר ברובם על האנשים החלשים ביותר בחברה  (לחזקים יש תמיד רזרבות).

שר האוצר מספר לעם ישראל: "הכסף לפיצוי לעצמאים יגיע ב־22 בנובמבר"

במציאות: עד היום אפילו שקל אחד לא הגיע לעסקים.