הישראלים משוועים לידים עובדות, העזתים משוועים לעבודה - שני הצדדים זקוקים זה לזה, אבל הפוליטיקה הפנימית לא אפשרה.

מסתבר שבמעבר ארז לא מדברים על הפוליטיקה ולא על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לא על חמאס ולא על ימין או שמאל. לא בצד הפלסטיני וגם לא בצד הישראלי. במעבר ארז מדברים על כלכלה, על פרנסה, ועל עתיד טוב יותר לילדים.

"המצב הכלכלי זה הכי חשוב. כשאין עבודה או פרנסה, אנשים בורחים מעזה. אי אפשר לחיות במלחמה". אומרים פועלים, הורים לילדים שצריך לפרנס ומוסיפים – "עכשיו המצב בעזה יותר טוב. ברגע שנותנים לפועלים להיכנס אז הכל בסדר. זאת פרנסה טובה ובן אדם שיש לו כסף לא עושה בעיות. כשישראל סוגרת את המעבר זו בעיה גדולה, ברצינות. בן אדם שאין לו כסף אין לו מה להפסיד".

הכניסה למעבר ארז התנהלה בשקט ובסדר. לרגע אפשר להתבלבל ולחשוב שמדובר במעבר גבול בין שתי מדינות רגילות באירופה.
המתח הביטחוני לא הורגש, רק הרצון מצד העזתיים לעבוד והרצון מצד הישראליים לידיים עובדות.. העובדים נכנסים מעזה לשטח ישראל. שם מחכות להם הסעות שתואמו מראש ואלה מסיעים אותם למקומות עבודתם כמעט בכל רחבי הארץ.

הפועלים מעזה יישארו בישראל עד יום חמישי, ועד אז יועסקו בענפים השונים בהתאם להיתר שניתן להם מראש: חקלאות, בנייה, תעשייה, מזון וגם מסחר.

בסיום יום העבודה הם חוזרים לדירות ששכרו יחד, כקבוצות, באשקלון, באשדוד, בבאר שבע, בשדרות, ברהט ועוד.

מאז הותרה מחדש כניסת פועלים פלסטינים מעזה, שני הצדדים מרוויחים מהסידור שלפני יותר מ-15 שנים היה שגרתי לחלוטין.

בישראל חלוקות הדעות לגבי סיכויי הצלחת המהלך לאורך זמן. הדרג הפוליטי סבור שראשי חמאס יזהרו לפני שיטרפדו את כניסת הפועלים לעבודה מחשש לתסיסה פנימית. מנגד, גורמים במערכת הביטחון סבורים שלחמאס יש שיקולים פוליטיים ומדיניים אחרים, ואם יחליט שהאינטרס שלו הוא לחמם את הגזרה – בירי רקטות, בפיגוע או בכל פעילות צבאית אחרת – הוא יעשה זאת ללא התחשבות בכלכלה.

המדיניות של שר הביטחון גנץ וזו של צה"ל מיושרות זו עם זו, והכוונה היא להמשיך ולהקל כלכלית על הרצועה כל עוד ניתן.