זאת השנה השלישית ברציפות שענתי ושמעון אלקבץ, הוריה של סיון אלקבץ הי״ד, מקיימים את מצוות קריאת המגילה בבית בתם בשכונת דור־צעיר בקיבוץ כפר עזה – המקום שבו נרצחה יחד עם בן זוגה נאור חסידים הי״ד בטבח שמחת תורה.

בין הקירות שספגו את הזוועה, מתכנסים בני משפחה, חברים ומבקרים מכל רחבי הארץ כדי לקרוא את מגילת אסתר – סיפור של הצלה וניצחון רוחני – דווקא במקום שבו נדמה היה שהחושך גבר.

“זהו הניצחון הכי גדול שלנו על הנאצים שמעבר לגדר, שבאו לרצוח אותנו רק בגלל שאנחנו יהודים”, אומרת ענתי אלקבץ. היא הייתה הראשונה לפתוח את הבית של סיון למבקרים הרבים – מאות אלפים מהארץ ומהעולם – שהגיעו כדי לשמוע, לראות ולזכור.

בבית מוצגת עדות מצמררת לאירועי אותה שבת, שמיני עצרת – שמחת תורה. הרהיטים, הסימנים, הסיפורים – הכל הפך לבית עדות חי ונושם, כזה שמסרב לאפשר לשכחה להתגנב.

צפו בוידאו המרגש:

“בשנה הראשונה תחת פיצוצים ואש מעבר לגדר”, מספרת ענתי, “בשנה השנייה שמענו את גבורת לוחמינו ברצועה, והשנה – בתוך ‘שאגת הארי’. אנחנו באנו לדור־צעיר שוב, כדי לחזור ולומר: לעולם לא עוד. ולבקש את המובן מאליו – לשמר את בתי העדות כאן לדורות הבאים”.

בתמונה נראה הרב משה שחור קורא במגילה, ולצדו אמיר זיני, אביו של ניראל הי״ד, שנרצח יחד עם בת זוגו ניב רביב הי״ד. ברגעים הללו מתערבבים כאב ואמונה, זיכרון ותקווה.

גם השנה, בין דפי המגילה, נשמעת קריאה ברורה: לא רק לזכור – אלא להמשיך לחיות. להיאחז במסורת, באחדות ובאמונה. בבית של סיון, בתוך השבר הגדול, ממשיכים לבחור בחיים – ובזיכרון שלא יימחה.

.