גיבור היה חייו וגיבור היה במותו - רס"ר איגור אורליק (31), סגן מפקד צוות אופנועים בפלגת איילון, נהרג בשבוע שעבר בתאונת אופנוע בדרכו לעבודה. הוא הותיר אחריו אישה, טניה, ובת קטנה, אלה בת 11 חודשים. שני ישראלים זכו לראות מחדש בעקבות תרומת קרניות עיניו. כך הודיע אתמול (יום ה') המרכז הלאומי להשתלות.

אורליק ז"ל, אשדודי במקור שגדל והתחנך בעיר, בוגר מקיף ג' שהיה מוכר ואהוב מאוד על חבריו. בעבר עבד בביטחון בנמל אשדוד, נשוי לטניה ואב לתינוקת בת שנה. הזוג הצעיר התגורר באשקלון בעיר היין.

רס"ר אורליק התגייס למשטרה לפני כ-7 שנים, ושימש כסגן מפקד צוות אופנועים בפלגת איילון של יס"מ משטרת מחוז מרכז. הוא היה מדריך לוט"ר (לוחמה בטרור) בהכשרתו, והוביל את נושא ההדרכה, הכשירות המבצעית, הירי, המטווחים והלחימה בפלגה וביחידה.

טניה אישתו סיפרה על בעלה איגור ז"ל: "הוא היה פשוט בן אדם טוב, כל הזמן שם את האחרים לפניו, תמיד נתן מעצמו. כל פעם כשהיינו נוסעים והוא היה רואה איזה חייל, הוא התעקש לעצור ולקחת אותו לאן שצריך. מעבר לנתינה, הוא היה כזה חייכן, עם שמחת חיים, היה מקליל כל סיטואציה. הייתי באה אליו עם הדבר הכי קשה שקרה לי בעבודה, ואז הוא היה נותן לי איזה פתרון קסם שאני אפילו לא יודעת מאיפה הביא אותו. אמרתי בהספד שלו שזו זכייה של פעם בחיים שמכירים בן אדם כזה ושלא לכולם יוצא, ולי כן יצא".

בשיחה עם וינט סיפרה טניה על הרגע בו קיבלה את הבשורה הקשה: "הייתי בעבודה, אני אחות אחראית מרפאה בכללית באשקלון. בדיוק סיימתי בדיקות דם למטופל האחרון, ואז דפקו בדלת כמה שוטרים יחד עם הרופאה של המרפאה. לא הבנתי מה קרה, שאלתי מה יש ומה הרצינות. לא קישרתי בכלל. קצין הנפגעים הסתכל עליי וישר אמר לי את הבשורה".

עוד כשהייתה בדרכה לבית החולים לראות את איגור ז"ל בפעם האחרונה, התקשרו אליה ושאלו אותה אם היא מעוניינת לתרום את אבריו. טניה הסכימה - "הרגשתי שזה מה שהוא היה רוצה, בגלל זה אמרתי ישר כן. זו הייתה החלטה אוטומטית. הוא היה רוצה לדעת שעשה למישהו טוב. שהוא שיפר למישהו את האיכות חיים, ואני הייתי רוצה לדעת שהמוות שלו לא מיותר".