בעוד בישראל מצויים בימים אלו בדריכות מפני סכנת הגרעין האיראני, מזהיר משרד הבריאות דווקא מהסכנה הקיימת בפיסטוק פרסי. המשרד פירסם היום הודעה לפיה במוצרי פיסטוק של מספר חברות (אלמנדוס בע"מ, בייק אנד מייק, פנדה) התגלו רמות חריגות של אפלאטוקסין B1, מה שגרם להפצת הודעת ריקול מהירה לאיסוף מוצרים אלו ואזהרה מפני צריכתם.

מהו האפלקטוסין? ובכן, ההסבר הבא אמור לגרום לכם להילחץ. מדובר ברעלן פטרייתי שצריכתו עשויה לגרום לפגיעה בריאותית, אם כי נכון לעכשיו לא ברור האם מקור החריגה נובע מתנאי אחסון התומכים בהתפתחות הפטריה ויצירת אפלטוקסין, או שמא חומר הגלם עצמו (פיסטוקים קלופים) הגיע עם חריגה.

כך או כך, במשרד הבריאות לא לקחו סיכון, ועם קבלת התוצאות הונחו היבואנים  לפעול להחזרת כלל מוצרי הפיסטוק אשר ייבא במשלוחים האחרונים, כשמתברר שמדובר, איך לא, ביצרן טורקי.

במקביל, יצא משרד הבריאות בהסבר נרחב שמבקש דווקא להרגיע את הצרכנים. אז תחילה הסבר: אפלאטוקסינים הם רעלני פטריות טבעיים (מיקוטוקסינים) המיוצרים על ידי עובשים מסוימים, בעיקר מהסוג Aspergillus  המתפתחים על מזון בתנאי חום ולחות.

האפלאטוקסינים נוטים לזהם מגוון רחב של פירות ומזון כמו תאנים, אגוזים, בוטנים, דגניים בעיקר תירס, תבלינים שונים, פירות יבשים ועוד. אך לא רק במוצרים מן הצומח. ניתן למצוא אפלאטוקסין M1 בחלב ומוצריו. ועדיין, אגוזים ופיסטוקים נחשבים למזון בסיכון גבוה לנוכחות אפלטוקסינים, בשל תנאי גידול אקלימיים חמים, מבנה ביולוגי המאפשר חדירת פטריות, שלבי ייבוש ואחסון רגישים, והעובדה שאפלטוקסינים יציבים ואינם מתפרקים בעיבוד.

האם הוא מסוכן? בהחלט.  חשיפה לאפלאטוקסינים עלולה לגרום לנזק בריאותי, כאשר הסיכון העיקרי הוא חשיפה כרונית לאורך זמן, העלולה להעלות הסיכון להתפתחות סרטן הכבד ופגיעה במערכת החיסון ברמות גבוהות מאוד.

חשיפה גבוהה מאוד וקצרת טווח עלולה לגרום לפגיעה חריפה בכבד. הדאגה העיקרית היא מחשיפה כרונית לרמות מוגברות לאורך זמן, במיוחד אצל אנשים עם מחלת כבד כרונית או נשאות להפטיטיס. משכך, אלו שחשופים בעיקר לסכנה הם אנשים עם מחלת כבד כרונית: נשאים של נגיף הפטיטיס B ולעתים גם  C, ילדים ואוכלוסיות רגישות, ושימו לב: גם צרכנים הנוטים לצרוך כמויות גדולות של אגוזים או גרעינים באופן קבוע מוגדרים כקבוצת סיכון בשל הרגליהם התזונתיים.

 הבעיה הגדולה עם האפלאקטוקסין, הוא שבניגוד לפטריות אחרות הוא אינו נראה או מורגש, כך שאינכם יכולים לדעת האם הפיסטוק שרכשתם לשבת אינו בעייתי. ומה שיותר חמור: שגם אם תחממו אותו, הסכנה שבו לא תיעלם. ובכל זאת, מומלץ להימנע מאכילת פיסטוקים ואגוזים שנראים מעופשים או פגומים, או שיש להם כתמים וריחות לא נעימים.

כך שכרגע, אם נרצה להתגונן מפני הסכנה הטמונה בפיסטוק הבעייתי, מה שחשוב הוא להקפיד לפני צריכה של מחית פיסטוק, מסה חלבון פיסטוק, חטיפי חלבון המכילים פיסטוק ופיסטוק חלבי מקולף שלם, ולוודא שהוא לא שווק בידי היבואנים/משווקים שנכללו בהודעת משרד הבריאות. פרט לכך, אין בעיה לצרוך פיסטוקים ולפצח גרעינים, ככל והם שלמים ומגיעים ממקורות שאינם מפוקפקים.