בעמדה חריפה שהוגשה לבית המשפט טענה בהרב-מיארה, כי בהחלטה לאשר את מינויו של גופמן נפלו "פגמים מהותיים", וכי פרשת הפעלתו של הנער אורי אלמקייס והעובדה ששיקר בחקירה המדוברת, מטילה "צל כבד" על טוהר המידות שלו.

"זה בהחלט יכול להפוך לעימות משמעותי מאוד, אפילו חסר תקדים", אומרים גורמים בקואליציה. לדבריהם, האפשרות שבג"ץ יתערב במינוי ביטחוני כה בכיר וימנע את כניסתו של גופמן לתפקיד נתפסת בתוך הממשלה כמהלך דרמטי במיוחד - כזה שעלול להצית מחדש את המאבק בין הקואליציה למערכת המשפט".

הרקע והפרשה שמסעירה:

במרכז הפרשה עומד אירוע שהתרחש כאשר גופמן שימש כמפקד אוגדת "הבשן" (210). לפי הטענות, שני אנשי מודיעין הפעילו את אלמקייס, שהיה אז בן 17 בלבד, במסגרת "מבצע השפעה" ברשתות החברתיות.

השניים העבירו לו ידיעות מסווגות וביקשו ממנו לפרסם אותן, למרות שלא היו מוסמכים לבצע פעילות מסוג זה.

בהמשך נעצר אלמקייס על ידי השב"כ.

הוא הוחזק במשך כחודשיים בבידוד, הואשם בעבירות ריגול ולבסוף נכלא ליותר משנה.

לדבריו, "גופמן הרס לי את החיים והפקיר אותי".

למרות חומרת הפרשה, גופמן ואנשיו לא נחקרו במסגרת החקירה הפלילית.

במקום זאת נערכה בדיקה פנימית בצה"ל, שבסיומה הסתפקו בנזיפה פיקודית.

היועמ"שית טענה כי הוועדה למינוי בכירים קיבלה את גרסתו של גופמן כמעט ללא בדיקות עומק.

לדבריה, הוועדה לא ביצעה בירור עובדתי מספק ולא בחנה כראוי את מכלול הנתונים והמידע שנאסף לאורך השנים. "מדובר בתשתית עובדתית שראשיתה בהפעלה פסולה בניגוד לנהלים", כתבה בהרב-מיארה, "והמשכה באי גילוי מידע מהותי ואי דיווח גם לאחר מעצרו של אלמקייס".

עוד חשפה היועמ"שית כי ראש המוסד הנוכחי, העביר אליה מכתב חסוי ומהותי הנוגע למינוי.

לדבריה, מדובר במסמך משמעותי במיוחד, הנוגע לאופיו הייחודי של המוסד ולרף הערכי הגבוה הנדרש ממי שעומד בראש הארגון.

בהרב-מיארה הדגישה כי תפקיד ראש המוסד מחייב סטנדרט חריג של אמון ציבורי וטוהר מידות, במיוחד משום שאין חוק מסודר שמסדיר את פעילות הארגון כפי שקיים בגופים ביטחוניים אחרים.

בעמדתה לבג"ץ כתבה כי "בהחלטת הוועדה נפלו פגמים מהותיים במישור ההליך, בתשתית העובדתית שעליה נסמכה ובמסקנות שגיבשה".

לטענתה, ראש הממשלה לא יכול היה להסתמך על המלצת הוועדה במתכונת שבה התקבלה.

תגובת ראש הממשלה לעתירות:

שלשום ביקשו נתניהו והממשלה מבג"ץ לדחות את העתירות וטען שראש הועדה, גרוניס, חרג מסמכותו כשהמליץ שלא למנות את גופמן, המזכיר הצבאי של נתניהו, לראש המוסד: "סבירות החלטתו של ראש הממשלה עדיפה עשרות מונים על פני ה'סבירות' של כל אחד אחר, ובכלל זה בית המשפט הנכבד.

אפילו אם ראש הממשלה היה סבור כי נפל פגם במידותיו של גופמן, לא היה בכך כדי לסתום את הגולל על מינויו". נתניהו הדגיש: "האחריות על ביטחון המדינה ואזרחיה מופקדת בידי ראש הממשלה, ורק בידיו. המנדט החוקי והדמוקרטי לנווט את ביטחון המדינה ואזרחיה הוטל בידי הציבור על ראש הממשלה, ורק בידיו".

הדיון בבג"ץ צפוי כעת להפוך לאחת ההכרעות הרגישות ביותר במערכת הביטחון בשנים האחרונות.

מצד אחד ניצבת החלטת הממשלה לקדם את גופמן לתפקיד היוקרתי והרגיש ביותר בעולם המודיעין הישראלי.

מן העבר השני טענות קשות של בכירים, שלפיהם - עננה כבדה מרחפת מעל התנהלותו בפרשת אלמקייס, באופן שאינו מאפשר את מינויו לראש המוסד.