פרשת מינויו של ראש המוסד הבא מגיעה לבג"ץ – ומעוררת סערה ציבורית רחבה.

הבוקר (שלישי) הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי אורי אלמקייס, יחד עם התנועה לטוהר המידות, בדרישה להקפיא את המינוי ולהוציא צו ביניים שימנע את כניסתו לתוקף. העותרים מבקשים לקיים דיון דחוף עוד לפני המועד המתוכנן – 2 ביוני 2026 – בטענה כי מדובר במינוי שעלול לפגוע באמון הציבור באחד הגופים הרגישים ביותר במדינה.

בלב העתירה עומדת פרשה ישנה – אך מטלטלת – שבה הופעל אלמקייס, אז קטין בן 16, במסגרת פעילות מודיעינית שאושרה לכאורה על ידי גופמן, ששימש באותה עת מפקד אוגדה 210.

הסיפור שהפך לטענה מוסרית כבדה

לפי העתירה, הפעלתו של אלמקייס נעשתה ללא סמכות ובניגוד לחוק. לאחר מכן, נעצר הנער על ידי השב"כ, נחקר בחשד לעבירות ביטחוניות חמורות, והוחזק בתנאים מגבילים במשך כשנה ותשעה חודשים.

העותרים מתארים מציאות קשה במיוחד: נער שנקלע לסיטואציה מורכבת, עבר חקירות קשות – ובסופו של דבר זוכה מכל אשמה.

דווקא כאן, לטענתם, מתחילה הבעיה המוסרית העמוקה: גופמן, כך נטען, לא לקח אחריות על האירועים, שתק לאורך כל תקופת המעצר והמשפט – ואף לא הציג את התמונה המלאה בתחקיר הצה"לי.

הביקורת החריגה: "פגם חמור ביותר"

העתירה נשענת גם על עמדתו החריגה של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, שכיהן כיו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים  והתנגד למינוי.

בחוות דעתו קבע גרוניס כי מדובר ב"פגם חמור ביותר מהיבט ערכי-מוסרי", והדגיש כי לא נמסרה אמת מלאה לגורמי צה"ל בנוגע להפעלת הקטין.

למרות הדברים החריפים, המינוי אושר ברוב של שלושה חברי ועדה – בניגוד לדעתו של גרוניס, ואף בניגוד לעמדתו של ראש המוסד המכהן, דדי ברנע.

הטענה שמטלטלת את ההליך

אחת הטענות החריפות בעתירה נוגעת לאופן קבלת ההחלטה: לטענת העותרים, שניים מחברי הוועדה כלל לא נחשפו לחומר סודי שהוצג ליו"ר הוועדה ולחבר נוסף בלבד.

במצב כזה, נטען, לא ניתן לתת משקל מלא להחלטת הרוב – שכן היא התקבלה מבלי שכל חברי הוועדה נחשפו לאותה תשתית עובדתית.

"המסר לציבור מסוכן"

העותרים מזהירים כי אישור המינוי, למרות הפגמים הנטענים, עלול לשדר מסר בעייתי: שניתן להגיע לתפקידים הרגישים ביותר במדינה גם כאשר מרחפת מעל המועמד עננה מוסרית כבדה.

לדבריהם, מדובר לא רק בשאלה משפטית – אלא בשאלה של ערכים, אחריות אישית ואמון הציבור במערכת הביטחון.

עורכי הדין אורית חיון ודין כוכבי, המייצגים את אלמקייס, מסרו:
"ניהלנו מאבק למען הצדק בתיק הזה – וניצחנו. אין לנו ספק שגם הפעם המאבק יצלח. מי שהעמיד בסכנת חיים נער בן 16 והפקיר אותו – אינו ראוי לתפקיד כה רגיש".

כעת, העיניים נשואות לבג"ץ – שיצטרך להכריע האם לעצור את המינוי, או לאפשר את כניסתו לתוקף למרות הסערה.

השאלה הגדולה: האם מדובר בפרשה מהעבר – או בקו אדום מוסרי שאי אפשר להתעלם ממנו.