סמוטריץ' סיכם עם הליכוד: ישראל לא תצטרף לאמנה בינלאומית למאבק באלימות נגד נשים
26.12.22 / 08:56
מדובר באמנה למאבק באלימות נגד נשים שאליה הצטרפו יותר מ-40 מדינות באירופה ובין היתר מבהירה כי אלימות נגד נשים ובתוך המשפחה אינה עניין של הפרט אלא תופעה שיש למדינה חובה למגר באמצעות מדיניות מקיפה.
עות אופק, מייסדת ומנכ״לית עמותת אופק לנפגעות ונפגעי אלימות במשפחה מגיבה: ״הצהרת ההתנגדות לחתימת ישראל על אמנת איסטנבול, היא לא פחות מפשע והפקרת חיים של נשים מוכות, חיים של ילדים החשופים לתופת אלימות במשפחה.
במרכזי הסיוע תקפו בחריפות את הסעיף בהסכם: "העובדה שראש הממשלה המיועד מוכן להפקיר נשים לסבל, לעינוי נפשי ולאלימות מתמשכת היא בלתי מתקבלת על הדעת".
סעיף בהסכם הקואליציוני של הליכוד עם מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' אומר כך: "הממשלה לא תאשר את הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול".
מהי אמנת איסטנבול?
מדובר באמנה למאבק באלימות נגד נשים שאליה הצטרפו יותר מ-40 מדינות באירופה ובין היתר מבהירה כי אלימות נגד נשים ובתוך המשפחה אינה עניין של הפרט אלא תופעה שיש למדינה חובה למגר באמצעות מדיניות מקיפה.
אמנת איסטנבול היא האמנה הבין-לאומית הראשונה שבה מוסדר תחום מניעת האלימות כלפי נשים ושיש בה הכרה בתופעת האלימות כלפי נשים, במרחב הפרטי והציבורי כאחד, כתופעה גלובלית. מטרת האמנה היא למנוע אלימות כלפי נשים בכלל, ואלימות כלפי נשים במשפחה בפרט, להגן על קורבנות, ולהחיל ענישה מתאימה על מבצעי העבירה.
האמנה מחייבת את המדינות שאשררו אותה לפעול בארבעה תחומי פעילות:
מניעת אלימות, הגנה על קורבנות אלימות, העמדה לדין של התוקפים ושיתוף פעולה בין גורמים רלוונטיים.
45 מדינות והאיחוד האירופי חתמו על האמנה, והיא אושררה ונכנסה לתוקף בלפחות 35 מדינות, שכולן חברות במועצת אירופה.
שר המשפטים גדעון סער תכנן לקדם בממשלה היוצאת את הצטרפותה של ישראל לאמנה תוך הסתייגות משניים מסעיפיה: זה המחייב אותה להעניק תושבות לחסרות מעמד הסובלות מאלימות וזה המחייב אותה לפצות קורבנות אלימות במצב שבו העבריין או הביטוח לא מכסים את הנזק.
ארגוני ימין הביעו התנגדות להצטרפות לאמנה מהסיבה הרשמית שהאמנה עלולה לחייב מתן מעמד לנשים רבות שנרדפות.
הטענה למשל כי אמנת איסטנבול אינה מבחינה בין אלימות פיזית לפסיכולוגית כעילה למתן מעמד פליט, והדבר יקשה על המדינה להוכיח כי מבקשות המקלט אינן סובלות מאלימות במקרה של טענות שקריות.
האמנה עמדה להחתם על ידי הממשלה היוצאת, אולם עמדת המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון טענה כי "ממשלה הפועלת בתקופת בחירות מחויבת באיפוק ובריסון בהפעלת סמכויותיה, כאשר יש לבחון כל מקרה לגופו".
רעות אופק, מייסדת ומנכ״לית עמותת אופק לנפגעות ונפגעי אלימות במשפחה מגיבה:
״הצהרת ההתנגדות לחתימת ישראל על אמנת איסטנבול שמציבה סטנדרט בינלאומי לטיפול ומניעת אלימות נשים, היא לא פחות מפשע והפקרת חיים. חיים שאפשר להציל, חיים של נשים מוכות, חיים של ילדים החשופים לתופת אלימות במשפחה.
בשנת 2021 בלבד נרצחו בישראל 22 נשים כתוצאה מאלימות במשפחה, בחצי הראשון של שנת 2022 חלה עלייה של 71% ברצח נשים.
בנושא אלימות במשפחה בכלל ונשים בפרט, אין קואליציה או אופוזציה. יש כאן חובה מוסרית ואנושית של המדינה להגן על נשים מוכות וילדים החשופים לאלימות במשפחה.
כשאבא שלי ניסה לרצוח את אמא לנגד עיניי, אף אחד לא עשה עם זה כלום. את הנזקים וההשלכות אני נושאת עד היום כנכה בשיעור 100% לצמיתות על רקע פוסט טראומה מאותו יום ארור בו אבא ניסה לרצוח את אמא לנגד עיניי.
לצערי, אני מכירה, על בשרי, את עצימת העיניים של כל רשויות המדינה מול הזעקות שלנו. דווקא בחג החנוכה, חג האורות, אני קוראת לכל אלה שעדיין לא מצאו את המתג להדלקת האור - הבחירה בידיים שלכם באיזה צד של דפי ההיסטוריה אתם רוצים להיכתב - אלה שהצילו חיי אדם או אלה שהפקירו נשים להירצח״
באיגוד מרכזי הסיוע תקפו בחריפות אחרי הפרסום על הסעיף בהסכם:
"העובדה שראש המממשלה המיועד מוכן להפקיר נשים לסבל, לעינוי נפשי ולאלימות מתמשכת היא בלתי מתקבלת על הדעת. ההסכם הקואליציוני בו נקבע כי ממשלת ישראל לא תצטרף לאמנת איסטנבול מעידה שאלימות נגד נשים אינה עניין פרטי אלא תופעה שעל המדינה למגר באמצעות מדיניות מקיפה.
את המחיר על החלטה זו ימשיכו לשלם נשים וילדים, שסובלים יום יום מטרור בתוך הבית ומחוצה לו, אבל את העינוי הנפשי והפיזי שלהם, ביבי וסמוטריץ' לא סופרים. זו החלטה שגוייה, מכעיסה המחזירה אותנו שנים אחורה במאבק נגד אלימות".