יוסי נולד למשפחת טהר במושב עזריקם. הוא היה הילד החמישי מתוך שישה ילדים. האח הקטן, רועי, נהרג בתאונת אופנוע בשנת 2001, מה שהותיר את יוסי עם תחושת אובדן קשה. יוסי, שהיה כישרון בכדורגל, בחר בקריירה צבאית והתגייס לשייטת 13, שם הצטיין והתקדם לתפקידים בכירים בשב"כ.

בבוקר ה-7 באוקטובר, יוסי יצא מביתו במושב ביצרון במהירות למתקן ביטחוני במרכז הארץ. משם, הצטרף לצוות שירד דרומה להציל את חייו של חברו הפצוע מהשב"כ. תחת ירי רקטות וכדורי מחבלים, הצליחו יוסי והכוח שלו להגיע לפצוע ולהציל את חייו. "הבחור לוחש להם בקשר מלמולים אחרונים: 'אני לא שורד את זה', 'תבטיחו לי שאתם שומרים על אשתי ועל התינוקת'. הבחור שנהג אמר לנו שיוסי השתגע מהמשפט הזה," מספר ארז.

לאחר מכן, במקום לחזור לבור הפיקוד, יוסי החליט להוביל כוח קטן לקיבוץ מפלסים שנמצא תחת מתקפת מחבלים. הוא וחבריו הצליחו לסכל חטיפה של עובדים תאילנדים ולמנוע כניסת מחבלים נוספים לקיבוץ. יוסי נפצע אנושות ונהרג במהלך הקרב, אך בזכותו ובזכות הלוחמים שהיו איתו, תושבי מפלסים ניצלו מחטיפה ורצח. "אם יוסי היה בוחר לא ללכת לקרב ובקיבוץ מפלסים היו חטופים והרוגים הוא לא היה סולח לעצמו. הוא פשוט לא היה שורד את זה," אומר אלי, אביו של יוסי.

יוסי טהר היה איש משפחה אהוב, נשוי לליאת ואב לארבעה ילדים קטנים. הוא היה דמות מרכזית בשב"כ והקדיש את חייו לביטחון המדינה. נפילתו הותירה חלל גדול במשפחתו ובמערכת הביטחון. משפחת טהר גאה ביוסי ובמורשת שהותיר, אך חשה את כאב האובדן בכל יום.

יוסי נפל בקרב להצלת קיבוץ מפלסים. דרך סיפורו מכירים בשם ובמעשים עוד כמה גיבורים שהיו שם, הגיבו ולא שרדו.

הספר החדש מביא את סיפורם של האנשים, רובם אזרחים, שקפצו ללב התופת ב-7.10 ביוזמתם המוחלטת רק כי "שומר אחי אנוכי" היה חרוט בעומק נשמתם.