נהגו לקרוא לו רבי חמו שהיה מוותיקי העיר אשדוד ועמוד התווך של משפחה גדולה שצמחה בתוך ומתוך העיר אשדוד, כמו ביתו, דינה בר אולפן, סמנכ״לית עיריית אשדוד האוד מעורכת ויהודית אבודרהם, אף היא עובדת מעורכת ומוכרת בעיריית אשדוד.

הבת דינה בר אולפן ספדה לו:

"אבא שלנו האוהב והאהוב, בר יוחאי נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך.

אשריך אבא שלנו שעלית לגנזי מרומים ביום ההילולה של הרשב"י הקדוש.

הנסיעה הראשונה שלך ושל אמא מספר שבועות לאחר עלייתנו ארצה  ממרוקו באפריל,68 הייתה למירון להילולה של רבי שמעון בר יוחאי.

וכל פעם שסיפרת לנו על הנסיעה ההיא אפילו בחלוף שנים רבות העניים שלך נצצו מהתרגשות כי זו הייתה תמצית הכמיהה שלכם לארץ ישראל, להיות מסוגלים להתפלל בקברות צדיקים ובכותל המערבי .

כמה אמונה תמימה הייתה האמונה שלך אבא מאז ועד יומך האחרון.

שני מפעלי חיים היו לאבא שלנו : המשפחה ובית הכנסת שהוא ייסד "נר דוד ואוהל רחמה"

מיד עם העלייה לארץ הלכת לחפש נגריה לעבוד בה וזמן קצר אחר כך התקבלת לנמל בתור סוור וכך, התחלת את יומך בסחיבת שקי מלט ותפוזים על הגב בנמל, וסיימת אותו בעבודות בנגריה . ומעולם לא התלוננת.

אנשים לא מאמינים שאני מספרת להם שהובלת ארונות על אופניים כדי לפרנס אותנו בכבוד. ולא היה חסר לנו כלום ברוך השם ומאיתנו ביקשת רק שני דברים: תלמדו כמו שצריך ותהיו יראי שמיים.

והנה אנחנו כולנו כאן מולך אבא  מקווים שאתה גאה בנו ובמשפחות שהקמנו כי ינקנו את היסודות בבית אצלך ואצל אמא היקרה.

במשך שנים התרגשנו לראות איך הנכדים היו  מסתדרים בטור לתרום מעשר לצדקה מדמי הפורים שחילקת להם ואת כל האחרים מרכינים ראש לקבל ממך את הברכה האישית והמיוחדת רק להם.

היד החמה שמונחת על הראש, הנשיקה שבסיומה של הברכה שולחת אותנו לדרכנו עם ידיעה ברורה שהכל יהיה בסדר כי בירכת אותנו

ומי יברך אותנו עכשיו אבא?

נפלה עטרת ראשנו אבא, אתה הכתר אתה המנהיג של כל השבט של האחים והאחיות שלך שלא עזבו  אותך מאז שחלית והחזירו לך על כל הטוב שהרעפת עליהם מאז שסבא וסבתא עליהם השלום נפטרו.

ולא רק להם היית כתר, 

גם לקהילת בית הכנסת נר דוד ואוהל רחמה שאתה יסדת וטרחת ועמלת וכיתת רגליך מחנות לחנות עם קופות צדקה של שקל אחד ו10 אגורות שאותם היית שוטף בקפידה ומנהל רישומים וקבלות כאילו תרמו לך אלפי שקלים.

כמה פעמים אמרתי לך אבא זה שווה כל הטרחה הזאת בשביל כמה שקלים ? ואתה אמרת צריך לזכות את הרבים בבניין בית הכנסת.

וזיכית כל כך הרבה אנשים טובים  ובראשם שמוליק בן חמו שהוא כאח לנו ויחד איתם זכית לחנוך את בית הכנסת שממש במרחק פסיעה מהבית והיה לביתך השני.

ולא היה שמח ממך ביום חנוכת בית הכנסת עת הובלנו אותך כחתן והקהל עמד לכבודך והעניק לך את התואר נשיא בית הכנסת . הרווחת אותו ביושר

במסירות ובעבודת השם תמימה וזכה שכבר לא עושים אנשים כמוך פפי.

כל חייך עסקת בטוב וגידלתם אותנו לעסוק בטוב , להתרחק מלשון הרע, לעזור לכל פונה, לא בדיבורים – בדוגמא אישית - יום יום ושעה שעה זה מה שראינו בבית.

והקדוש ברוך הוא גמל לך ולנו על הטובות ועל המצוות.

לפני 3 שנים ושלושה וחצי חודשים התמוטטת ועברת תקופת אשפוז קשה וקריטית , כמה פעמים נאספנו להיפרד ואתה היית מחזיק בכל הכח, פוקח עניים ביום שישי ושואל מרי איזה פרשה אנחנו ? 

קיבלנו במתנה עוד 3 שנים ושלושה חודשים ושבועיים וראית תודה לאל בתקופה זו חתונות של הנכדות שלך  ונכד ונינים ונינות שבאו לעולם  שכולם אבא אהוב ימשיכו בדרכך הטובה בעזרת השם.

אתה ואמא החדרתם בנו ערכים של אחדות ואהבה שאין שניים להם. אהבת את אמא אהבת נפש שרק הלכה והתעצמה לאורך 62 שנות נישואיכם.  גם השבוע איחלת לה מזל טוב ליום ההולדת ואמרת שאתה אוהב אותה.

אמא אין נשים כמוך !!! סעדת את אבא במסירות ובאהבה שמעטים זוכים לה והוא אהב אותך כל כך.

אנחנו נמשיך וננסה למלא את החלל העצום שהוא השאיר ונעטוף אותך כמו שמגיע לך וכמו שלימדתם אותנו .

תודה מאדן היקר היית לנו כבן משפחה וטיפלת באבא באחריות ובמסירות

לך לשלום אבא אהוב, לך לרבי שמעון בר יוחאי ,לסבא וסבתא חמו ולסבא וסבתא בנישו ולאלירן שלנו שיחד עם המלאכים יקבלו אותך בשערי גן עדן בשירת הפיוטים שכה אהבת.

נוח בשלום על משכבך אבא אהוב שלנו".

הבת יהודית אבודרהם כותבת -

"הלילה ליבו הענק של אבא שלי נדם והצער עצום וגדול וכואב כל כך

איך אפשר להסביר במילים את האישיות שהוא..

את האיש שבנה הכל בעשר אצבעותיו, בעמל רב, צניעות ומוסר עבודה שאין כמותם יותר.

אבא שלי, שלימד אותנו תמיד לחשוב על אחרים הרבה לפני שחשב על עצמו, שתמיד השקיע בחינוך שלנו ולא ראה אף מגבלה בדרך, שהיה גאה בי תמיד על מי שאני ושאמר לי כל הזמן בגיל ההתבגרות המאתגר "מה שלא עשו שישה ילדים יחד עשית את לבד"..

אבא האהוב שלי, שלימד אותי יחד עם אמא שמשפחה היא ערך עליון ושזוגיות למופת לא צריכה להתבטא במילים גדולות.. שמספיקים לה המעשים הקטנים.. והמבטים וכוסית ערק או בירה משותפת בערב לפני השינה.

אבא שלי!

השארת מורשת מכובדת ושושלת מפוארת

אנחנו מבטיחים לשמור תמיד על אמא האהובה!

יש לי חור בלב בצורה שלך".

המשפחה יושבת שבעה ברחוב אדננו ברוך 4 ברובע ט'.