זהו אחד מגזרי הדין החריגים שממחישים את הדילמה שבין ענישה לשיקום.

מצד אחד ניצבת שורה ארוכה מאוד של עבירות רכוש שבוצעו במקומות שונים בארץ: גניבות מחנויות, כלי עבודה, מוצרי חשמל, שמיכות, מצעים, מכונות גילוח ושואבי אבק. באחד המקרים הורשע הנאשם גם בהחזקת סכין, ובתיק אחר בהתפרצות לבית כנסת.

מצד שני ניצב אדם שבמשך כשנתיים וחצי עבר הליך שיקומי אינטנסיבי בבית המשפט הקהילתי, התמודד עם התמכרותו, מסר בדיקות שנמצאו נקיות מסמים ולא הסתבך בתיקים חדשים מאז הצטרפותו לתוכנית.

בסופו של דבר החליט בית משפט השלום לתת לשיקום לנצח את המאסר.

במרכז הפרשה עומד משה לביא, בן 47, גרוש ואב לשלושה, המתגורר בבית אמו באשדוד ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה.

4 שמיכות פוך ב-7,800 שקל, ואז החל המרדף

אחד התיקים המרכזיים שבהם הורשע לביא החל בחנות פוקס הום במתחם G הסמוך לסינמה סיטי בראשון לציון.

על פי גזר הדין, בינואר 2023 נכנס לביא לחנות ונטל ארבע שמיכות פוך בשווי כולל של 7,800 שקל. הוא יצא מבלי לעבור בקופות ומבלי לשלם.

כעבור מספר דקות חזר לחנות ללא השמיכות.

עובדי המקום שאלו אותו אם לקח אותן ושכח לשלם, אך הוא הכחיש.

כאשר העובדים החלו לרדוף אחריו ואחד מהם התקשר למשטרה, אמר להם לביא: "תבטל את המשטרה ואני אחזיר לך את הפוכים".

הוא התקשר לאדם אחר וביקש ממנו להחזיר את השמיכות, ניסה להיכנס למונית כדי להימלט ובהמשך אף דחף את אחד העובדים שרדף אחריו.

כאשר נתפס התברר כי בתיק הצד שנשא הייתה סכין מתקבעת באורך 14 ס"מ.

וזה היה רק תיק אחד.

מצלמות, כלי עבודה, מיקסר ומצעים

במסגרת ההליך רוכזו תיקים פליליים רבים שנפתחו נגד לביא במקומות שונים בארץ.

בחולון הורשע בגניבת שבעה קרטונים שבהם מצלמות ומכשירי DVR ו-NVR בשווי כולל של 5,140 שקל.

ברמת השרון הורשע בגניבת מכשיר "קונגו" של מקיטה בשווי של כ-4,000 שקל. כאשר בעל החנות ניסה לחסום את דרכו, לביא הדף אותו והוא נפל לאחור.

בהרצליה גנב מיקסר בשווי 1,590 שקל, ובנתיבות סט כלי עבודה בשווי 2,000 שקל.

ביקנעם הורשע בגניבת מצעים בשווי של כ-2,000 שקל.

בבית שמש, לפי גזר הדין, גנב שתי מברגות בשווי מוערך של 2,500 שקל כל אחת. השיטה במקרה הזה הייתה נועזת במיוחד: הוא הוציא מברגה אחת מהחנות, הניח אותה ברכב, חזר שוב פנימה ויצא עם מברגה נוספת.

גם באשדוד: מכונות גילוח וקוקאין

שניים מהתיקים נגעו ישירות לאשדוד.

בנובמבר 2023 נתפס לביא ברחוב המעפילים בעיר כשהוא מחזיק קוקאין במשקל של 0.7573 גרם נטו.

במקרה אחר, בינואר 2024, הגיע לסניף סופר פארם ברחוב הבנים באשדוד, נטל שתי מכונות גילוח בשווי כולל של 739.80 שקל, הכניס אותן לכיס מעילו ועבר את קו הקופות מבלי לשלם. הרכוש הוחזר לבסוף לסניף.

שיטת הדייסון: שוב ושוב לאותה חנות

אחד התיקים הבולטים נוגע לחנות מחסני חשמל ברחובות.

לפי גזר הדין, לביא הגיע לחנות יחד עם אדם נוסף, נכנס למחסן תוך הסחת דעתו של עובד ויצא עם שואב אבק מסוג דייסון מבלי לשלם.

כעבור מספר ימים הוא חזר.

הפעם נגנבו שני שואבים.

למחרת חזר פעם נוספת.

בסך הכול הורשע בגניבת ארבעה שואבי אבק בשווי של 15,246 שקל.

בתיק נוסף בירושלים הורשע בגניבת שואב דייסון בשווי 2,700 שקל מחנות שקם אלקטריק בתלפיות. על פי העובדות שבהן הודה, לאחר הגניבה מכר את השואב ובכסף שקיבל רכש סמים.

הפריצה לבית הכנסת והמתנות לילדים

אחד האירועים הקשים יותר התרחש באוקטובר 2024.

לביא ואדם נוסף הורשעו בהתפרצות לבית כנסת בשעה 03:30 לפנות בוקר.

השניים נכנסו דרך הדלת הראשית שלא הייתה נעולה, פרצו דלתות ומנעולים וגרמו נזק לרכוש.

בין הדברים שנלקחו מהמקום היו שתי מצלמות אבטחה, חבילת נייר טואלט וגם מתנות ופרסים בשווי של כ-500 שקל שיועדו לילדי בית הכנסת.

כשקוראים את רשימת התיקים, קשה בתחילה להבין כיצד תיק כזה מסתיים ללא שליחת הנאשם למאסר.

התשובה נמצאת במה שקרה לאחר מכן.

בדיקות הסמים נשארו נקיות

בדצמבר 2024 השתלב לביא בהליך של בית המשפט הקהילתי.

במקום להסתפק בענישה, נבנתה עבורו תוכנית טיפולית רחבה שנגעה בשורשי הבעיות שהובילו אותו שוב ושוב לביצוע עבירות: התמכרות, מצב רגשי, בריאות, חובות, תעסוקה ומיצוי זכויות.

שירות המבחן תיאר שיתוף פעולה מלא מצדו.

לביא השתלב ביחידה לטיפול בהתמכרויות ובהמשך עבר למסגרת מרכז יום שאליה הגיע בקביעות ארבע פעמים בשבוע.

במקביל השתלב מיוזמתו בקבוצת NA.

אולי הנתון החשוב ביותר מבחינת בית המשפט: בדיקות שנערכו לו במהלך ההליך לא מצאו שרידי סם.

במקום לקחת מהחברה, החל להחזיר לה

גם המושג "השבה לקהילה" קיבל במקרה שלו משמעות מעשית.

לביא ביצע שעות השבה ביחידה לטיפול בהתמכרויות באשדוד, שם עסק בגינון, גיזום, ניקיון ותחזוקת שטחי הגינה.

שירות המבחן ציין כי השתתף באירועים הקהילתיים, הפגין מעורבות גבוהה ואף הביע רצון להישאר חלק מקהילת בוגרי התוכנית ולסייע למשתתפים חדשים.

ביחס לעבירות שביצע, צוין כי הביע חרטה ורגשות אשמה וכי כיום הוא חש שיש לו יכולת להתנהל אחרת.

בית המשפט: לא נפתחו נגדו תיקים חדשים

השינוי הזה היה מבחינת בית המשפט נקודת המפנה.

בגזר הדין נקבע כי לביא השלים בהצלחה את ההליך השיקומי הארוך בבית המשפט הקהילתי, הפגין מחויבות, התמדה ומוטיבציה כנה לשנות את אורחות חייו.

בית המשפט ציין פרט משמעותי במיוחד: מאז שהצטרף להליך הקהילתי לא נפתחו נגדו תיקים חדשים.

השופטים אף כתבו כי בית המשפט "גאה בו על התגייסותו להליך שיקום משמעותי".

"היה בך האומץ לשנות את דרכך"

אחד הרגעים החריגים בגזר הדין הגיע כאשר בית המשפט פנה אל לביא באופן אישי.

במהלך השיקום הגיש לביא מכתב ובו ציטט את תפילת השלווה:

"אלי תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האומץ לשנות את אשר ביכולתי, ואת התבונה להבדיל ביניהם".

בית המשפט השיב לו במילים יוצאות דופן לגזר דין פלילי:

"משה היקר, היה בך האומץ לשנות את דרכך".

ובהמשך נכתב: "הצלחתך היא הצלחתנו והצלחת החברה כולה".

אז מה העונש?

לאחר שההליך הקהילתי הוגדר כהצלחה, בית המשפט אימץ למעשה את המסלול השיקומי.

המאסר המותנה שהיה תלוי נגד לביא הוארך בשנה נוספת והוא הועמד בפיקוח שירות המבחן למשך שישה חודשים.

בית המשפט הבהיר לו כי אם לא יעמוד בתנאי המבחן, ניתן יהיה להחזיר את עניינו לבית המשפט ולגזור את דינו מחדש.

בנוסף חויב להתחייב בסך 3,000 שקל להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירות שבהן הורשע.

לביא חויב גם בפיצויים למספר נפגעי עבירה ועסקים. בית המשפט הסביר כי מדובר בפיצויים סמליים יחסית, בין היתר בשל מצבו הכלכלי הקשה והעובדה שהוא מתקיים מקצבאות.

מאחורי גזר הדין מסתתרת שאלה גדולה יותר

הסיפור של משה לביא הוא הרבה יותר מעוד תיק גניבה.

הוא מציב את אחת השאלות המורכבות ביותר של מערכת המשפט: מה נכון לעשות עם עבריין שביצע פעם אחר פעם עבירות, אך מצליח להוכיח במשך תקופה ממושכת שהוא באמת משנה את חייו?

אפשר להסתכל על רשימת הגניבות ולשאול כיצד אדם שהורשע בכל כך הרבה תיקים לא נשלח לכלא.

אבל אפשר גם להסתכל על התוצאה שאליה ביקש בית המשפט הקהילתי להגיע: אדם שנגמל מסמים, מתמיד בטיפול, לא פותח תיקים חדשים, לוקח אחריות ומתחיל להחזיר לקהילה במקום לקחת ממנה.

בית המשפט בחר הפעם באפשרות השנייה.

ב-29 ביולי 2026 נקבע רשמית כי משה לביא סיים בהצלחה את ההליך בבית המשפט הקהילתי.

עבור לביא, אחרי שנים של גניבות, התמכרות והסתבכויות עם החוק, זה אולי גזר הדין החשוב ביותר שקיבל: הזדמנות להוכיח שהפעם השינוי יישאר גם אחרי שהתיק המשפטי נסגר.