דרמה משפטית - בית משפט השלום באשדוד, כבוד השופטת ליאורה אדלשטיין קיבלה את פסק הבוררות של השופט בדימוס מאיר יפרח, שקבע כי על חברת המועצה הלן גלבר להחזיר לקבלן דן אביטן כמעט מיליון שקל, בגין הלוואות שנתן לה למימון מסע הבחירות בשנת 2018.

כפי שפרסמנו לראשונה לפני שנה, כבוד השופט המחוזי בדימוס מאיר יפרח, קיבל את ערעורו של הקבלן אביטן על פסק בוררות של כבוד השופטת המחוזית בדימוס הילה גרסטל, שקבעה כי הלן גלבר אינה חייבת להחזיר לקבלן אביטן את הכספים שהעביר לה למימון הבחירות בשנת 2018. 

הבוררת גרסטל כתבה בבוררות כי ייתכן והוסף סעיף נוסף להסכם החדש, ללא ידיעתו של אביטן, אך היא קיבלה את ההסכם האחרון, כמו שהוא חתום, וקבעה שגלבר אינה חייבת להשיב לאביטן 830 אלף שקל שקיבלה ממנו. הבוררת העירה כי מצופה מגלבר שתחזיר לו את חלקו היחסי בכספי מימון הבחירות שקיבלה, כפי שגלבר עצמה הצהירה. אולם גלבר לא עשתה כן.

השופט בדימוס מאיר יפרח, שדן בערעורו של אביטן, קיבל את ערעורו ברובו. במסקנות אליהם הגיע הבורר יפרח עולה כי לחוזה הוסף סעיף נוסף ללא ידיעתו של אביטן, ושלא הופיע קודם לכן בטיוטות שנערכו בין הצדדים.

הבורר יפרח כתב בהחלטתו כי "היה בסיס להסיק מן העובדות שאביטן הניח והאמין שהמסמך שנמסר לחתימתו, הכיל את מה שנכתב בכתב יד, בטיוטה השלישית ללא תוספות. קל וחומר כאשר מדובר בשינוי כה מהותי ביחסי הצדדים, המעמיד את כספו בסיכון רב יותר, המחייב אותו להחזיר לגלבר את הבטוחה שקיבל ממנה (להחזר ההלוואה) חודשים אחדים קודם לכן".

בעקבות ההחלטה של הבורר יפרח, הגיש אביטן באמצעות עורכת הדין שלו תמרה פלג, בקשה לבית המשפט לאשר את פסק הבוררות של הבורר יפרח ולתת לו תוקף של פסק דין.

מנגד הגישה גלבר בקשה לבית המשפט לבטל את פסק הבוררות של הבורר יפרח, ולקבל את פסק הבוררות של השופטת גרסטל שפסקה לטובתה.

גלבר, באמצעות עורכי הדין שלה, תיארה את התנהלותו של הבורר יפרח כנטולת גבולות בקביעות עובדתיות, תוך דהירה פרועה. עוד נטען כי הבורר יפרח "התיימר" להלביש כסות משפטית המבוססת על המסד העובדתי שנקבע על ידי הערכאה המבררת (הבוררות אצל השופטת גרסטל).

עוד נטען על ידי גלבר כי אין מחלוקת כי ההלוואה לא שימשה אותה באופן אישי אלא את קמפיין הבחירות של הסיעה, בה התמודד גם בנו של אביטן, ועל כן חיובה בהחזרת אותם כספים, באופן אישי, הוא אבסורד הזועק לשמיים.

מנגד טען אביטן באצעות עורכת דינו כי הבורר לא קבע ממצאים עובדתיים שונים ממה שנקבע בבוררות הראשונה. נטען כי הבורר יפרח יישם את החוק, פרם את הסתירות הקשות הקיימות בפסק דינה של הבוררת גרסטל. בנוגע לטיעון של גלבר כי חיובה בהשבת הכספים הוא אבסורד הזועק לשמיים, הוא טיעון הקרוב לטיעון של אחרון הגנבים.

השופטת ליאורה אדלשטיין, כאמור, קיבלה את פסק הבוררות של הבורר מאיר יפרח (שופט בדימוס), ודחתה את כל טענותיה של גלבר לביטול פסק הבוררות.

בשולי פסק הדין ביקשה השופטת להביע את מורת רוחה מהדרך בה בחרו גלבר ועורכי הדין שלה לתאר את החלטת הבורר מאיר יפרח - ולטענת השופטת אדלשטיין, מדובר בביטויים שאינם ראויים בלשון המעטה. 

גם נגד אביטן ועורכת הדין שלו מתחה השופטת ביקורת, לאחר שהוסיפה את הכינוי "אחרון הגנבים" לאחד מטיעוניה.

השתלשלות הסיפור - שנחשף עם הגשת תביעתו של הקבלן אביטן

באמצע 2018 הקימה הלן גלבר סיעה בשם "קומנדו אשדוד" והכריזה על עצמה כמועמדת להחליף את ראש העיר המכהן יחיאל לסרי.

גלבר, חברת מועצה חרוצה, בקשה להבחר לראשות העיר אשדוד ובקשה לגייס כספים למימון הבחירות שלה.

החוק לא מאפשר לתרום למועמד מעל 5000 שקל למסע הבחירות (מחשש לתלות של מועמדים התורמים גדולים). מכאן שכדי לגייס סכומים משמעותיים, יש צורך למצוא דרכים עקיפות.

ביולי 2018 חתמה גלבר על הסכם קבלת הלוואה מאביטן, בריבית של 4% על סכום של 500 אלף שקל. גלבר מסרה במעמד החתימה צ'ק פיקדון על סך ההלוואה לזכותו של אביטן והתחייבה אישית לפרוע את ההלוואה. 

מספר חודשים לאחר מכן (אוקטובר 2018), סמוך לבחירות באשדוד, שוב חתמה חברת המועצה עם הקבלן דני אביטן על הסכם סודי שעיקרו – דני אביטן יעביר לגלבר עוד 330 אלף שקל (ובסה"כ 830 אלף), כהלוואת ביניים למימון הבחירות, ובמקביל - בנו עמיחי, יזכה להיות במקום השלישי ברשימה של גלבר למועצה – קומנדו אשדוד (מקום שנחשב אז ריאלי). 

הערכה שלהם הייתה בזמנו, שהרשימה של גלבר תזכה בשלושה־ארבעה מושבים מנדטים, מה שהיה מזכה את רשימתה בסכום של בין מיליון ל–1.4 מיליון שקל מכספי מימון בחירות, מחזיר לאביטן את סכום ההלוואה וגם הופך את בנו להיות חבר מועצת העיר- ובא לציון גואל - כולם יהיו מרוצים.

אבל הכל הסתבך כאשר רשימתה של גלבר זכתה רק למנדט אחד בלבד: הבן עמיחי אביטן לא זכה לכהן במועצת העיר, גלבר קיבלה מימון בחירות של כ–400 אלף אלף שקל בלבד ואביטן האב לא קיבל ולו חלק קטן מכספו בחזרה.

לאחר שניסה להפקיד את הצ'ק פיקדון שנתנה לו גלבר, וזה חולל, החל אביטן במהלך משפטי על מנת להשיב את ההלוואה שנתן לגלבר.

התביעה הגיעה לפתחה של הבוררת השופטת בדימוס הילה גרסטל, שקבעה בין השאר כי ייתכן והוסף סעיף נוסף להסכם החדש, ללא ידיעתו של אביטן, אך בסופו של דבר היא קיבלה את ההסכם האחרון, כמו שהוא חתום, וקבעה שגלבר אינה חייבת להשיב לאביטן 830 אלף שקל שקיבלה ממנו. הבוררת העירה כי מצופה מגלבר שתחזיר לו את חלקו היחסי בכספי מימון הבחירות שקיבלה, כפי שגלבר עצמה הצהירה. אולם גלבר לא עשתה כן בטענה שלאביטן לא מגיע לקבל את הכסף לאור התנהלותו.

על פסק זה הגיש אביטן ערעור, שנקבע על ידי הצדדים שהוא יתנהל אצל כבוד השופט בדימוס מאיר יפרח.

פסק הבוררות והפצצה שהטיל הבורר מאיר יפרח (שופט בית המשפט המחוזי בדימוס) - הסעיף שהוכנס לחוזה מבלי ליידע את אביטן, ששם את כספו בסכנה גדולה:

הפסקה המשמעותית שבמחלוקת:

עוד מתוך פסק הבוררות:

המחלוקת בין הצדדים בנוגע להסכם היא לגבי תוספת שבוצעה או לא בוצעה להסכם, ללא ידיעתו של אביטן - תוספת שהעמידה את כספו בסכנה וספק אם היה חותם על ההסכם אם ידע על התוספת.

הבורר כתב בהחלטתו כי "היה בסיס להסיק מן העובדות שאביטן הניח והאמין שהמסמך שנמסר לחתימתו, הכיל את מה שנכתב בכתב יד, בטיוטה השלישית ללא תוספות. קל וחומר כאשר מדובר בשינוי כה מהותי ביחסי הצדדים, המעמיד את כספו בסיכון רב יותר, המחייב אותו להחזיר לגלבר את הבטוחה שקיבל ממנה (להחזר ההלוואה) חודשים אחדים קודם לכן".

עוד קטע מפסק הבורר שדן בערעור שהגיש אביטן:

בסופו של דבר מגיע השופט בדימוס מאיר יפרח, הבורר בערעור שהגיש אביטן - למסקנה כי החתימה של אביטן על הדף השני בהסכם, נעשתה מבלי שהובא לידיעתו אותה התוספת להסכם שביקשה גלבר להוסיף, ושהעמידה את כספו בסכנה.

וכך נכתב במסקנה אליה הגיע הבורר, השופט בדימוס מאיר יפרח:

עוד התייחס הבורר בערעור לטענה כי הקבלן אביטן העביר את הכספים כחלק מההתחייבות של בנו. לדברי הבורר, החלק הארי של הכספים הועבר עוד בחודש אוגוסט במסגרת הסכם הלוואה, וכי 230 אלף שקלים נוספים הועברו בחודש אוקטובר עוד טרם החתימה על ההסכם וכי סכום של 100 אלף שקלים נוספים הועברו לאחר מועד החתימה העל ההסכם, והבורר קובע כי הזיקה בין העברת הכספים למסמך עליו חתם אביטן מתעמעם. בנוסף מציין הבורר כי בניגוד למה שנכתב בהסכם בפיסקה עם ה"הואיל" השני - אביטן לא השיב לגלבר את צ'ק הפיקדון שהיה חלק מהחתימה על הסכם ההלוואה ביניהם, ובנוסף גלבר בעצמה אף לא ביקשה את צ'ק הפיקדון - כפי שנדרש על פי ההסכם.

בנוסף התייחס הבורר השופט בדימוס יפרח לטענה שעלתה במהלך הדיונים אצל הבוררת, בהם טען אביטן כי הטיוטות שהוכנו להסכם כולן היו על דף אחד - ואילו ההסכם היה בסופו של דבר בשני דפים. אביטן תלה זאת ברווח שנוצר בהסכם בין פיסקאות 3 ו-4, מה שהביא להקפצת דף ולכך שדעתו לא הוסבה לתוספת ה"הואיל" השני בפסקה 2 להסכם - שבסופו של דבר סיכן את כספו.

על כך כתב הבורר, השופט בדימוס יפרח: "דעתי היא כי היא מצטרפת לסימנים המעידים על כך שה"הואיל" השני למסמך שבמחלוקת הוסף ללא ידיעתו של המערער וללא שהעניין נדון בעל פה עובר לעריכת המסמך הנדון. סימן זה אינו עומד לבדו ואינו מכריע את הכף, אולם בהצטרפו אל יתר הסימנים שנדונו לעיל, הוא תורם לחיזוק המסקנה בדבר העדר מפגש הרצונות לגבי ה"הואיל" השני שבמסמך (המצוי בדף הראשון של המסמך) והרצון להסיט את תשומת לב המערער מקיומו (וכזכור המערער חתם רק על הדף השני)".

בסופו של פסק בוררות קובע השופט בדימוס מאיר יפרח:

על הלן גלבר להשיב לאביטן סכום של 520,000 אלף שקל, בתוספת ריבית והצמדה מתאריך 01.01.20219.

בנוסף תחזיר גלבר לאביטן סכום של 330,000 אלף שקל בתוספת ריבית והצמדה מתאריך 01.01.2019.

עוד נקבע כי גלבר תישא בעלות שני הליכי הבוררות שהתקיימו, וכן תישא גלבר בשכר טרחת עורך דין בסך של 100,000 אלף שקל.