מכה למשטרת אשדוד: שני גברים שנעצרו בחשד כי התכוונו לבצע פשע נגד אדם אחר שוחררו אתמול (שני) בהוראת בית משפט השלום באשקלון, לאחר שהשופט בנימין גריקו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה, על התשתית הראייתית שהוצגה בפניו ועל אופן ניסוח בקשות השחרור בתנאים מגבילים.

השניים נעצרו ביום ראשון במסגרת תיק חקירה של תחנת אשדוד. על פי בקשות המשטרה, השניים נחשדו בקשירת קשר לביצוע פשע, כאשר החשד שהוצג היה כי בכוונתם לבצע פשע נגד אדם אחר.

במשטרה ביקשו לשחרר את החשודים בתנאים מגבילים, ובהם מעצר בית למשך 14 ימים, הרחקה מהעיר אשדוד למשך 45 ימים ואיסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה למשך תקופה דומה.

אלא שהדיונים בבית המשפט קיבלו תפנית כאשר השופט בחן את חומרי החקירה שהוצגו בפניו, ובשתי החלטות נפרדות קבע כי אין הצדקה להמשך הגבלת חירותם של החשודים.

השופט: "לא היה כלל הצדקה למעצרו של המשיב"

בדיון בעניינו של אחד החשודים הציג נציג המשטרה את תיק החקירה ואת הדוח הסודי שעליו התבסס החשד.

סנגוריתו של החשוד, עו"ד עינב יתח, טענה כי מדובר באדם עובד ובעל משפחה, המטפל בבתו, וכי בעת מעצרו לא הוטחו בו טענות קונקרטיות המצדיקות את המעצר.

בהחלטתו קבע השופט גריקו כי לאחר שעיין בחומר החקירה לא מצא תשתית ראייתית המצדיקה את המעצר.

"עיון מדוקדק במסמך זה מעלה לטעמי לא היה כלל הצדקה למעצרו של המשיב", כתב השופט. עוד קבע: "בנסיבות אלה אין בידי אלא לקבוע כי אין חשד סביר לביצוע עבירה".

השופט דחה את בקשת המשטרה להטיל תנאים מגבילים על החשוד, והורה לשחררו לאלתר, בכפוף לחובתו להתייצב לחקירה אם יידרש לכך.

המשטרה ביקשה מעצר בית באשדוד - ובמקביל הרחקה מהעיר

הביקורת החריפה יותר נמתחה בדיון בעניינו של החשוד השני, שיוצג בידי עו"ד יפעת זינלר מטעם הסנגוריה הציבורית.

הסנגורית הצביעה על שורה של פגמים בבקשת המשטרה, ובראשם העובדה שסעיף העבירה שצוין בבקשה התייחס לחוק הפלילי הירדני, וכן היעדר פירוט עובדתי המבסס את החשד.

בנוסף, היא הצביעה על סתירה מהותית בתנאים שביקשה המשטרה: מצד אחד מעצר בית מלא למשך 14 ימים בכתובת באשדוד, ומצד שני הרחקה מוחלטת מהעיר למשך 45 ימים.

השופט גריקו קיבל חלק ניכר מטענותיה.

בהחלטתו ציין כי לא ברור מדוע לא ביצעה המשטרה פעולות חקירה קודם למעצר, כדי לבסס או לשלול את החשדות שעלו מהמידע שהוצג בפניו.

עוד התייחס השופט למידע שהצביע על חשד לעבירת תקיפה, ותהה מדוע לא נערכו פעולות חקירה מתאימות בעניין.

בהתייחסו לאופן ניסוח הבקשה, כתב השופט כי התנאים שהתבקשו סותרים זה את זה, והוסיף כי הדבר מעיד על אופן הכנת הבקשה מצד המשטרה.

"לא היה צורך בהחזקתו של המשיב לילה במעצר"

אחד הקטעים החריפים בהחלטה נגע לעצם ההחלטה להחזיק את החשוד במעצר עד להבאתו לבית המשפט.

השופט ציין כי בידי קצין חקירות קיימת סמכות להטיל תנאים מגבילים כבר בתחנת המשטרה, וכי ניתן היה לשקול שימוש בסמכות זו ללא צורך בהחזקת החשוד במעצר במהלך הלילה.

"לא היה צורך בהחזקתו של המשיב לילה במעצר", כתב השופט, והוסיף כי הדברים נכונים במיוחד לנוכח הבקשה שהוגשה, שאותה הגדיר כ"כל כך לא רצינית".

בסיום החלטתו דחה השופט את בקשת המשטרה והורה על שחרורו המיידי של החשוד.

הסנגורית ביקשה פיצוי בגין המעצר

בעקבות ההחלטה ביקשה עו"ד זינלר מבית המשפט להורות על פיצוי החשוד בגין מעצרו, בהתאם לסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי.

השופט הבהיר כי בקשה לפיצוי מסוג זה יש להגיש בכתב, בצירוף תצהיר, ולכן לא מצא מקום לדון בה במהלך הדיון. בהחלטתו ציין כי הסנגורית והסנגוריה הציבורית ישקלו את צעדיהן.

שתי ההחלטות, שניתנו באותו יום במסגרת אותו תיק חקירה, הסתיימו בשחרורם של החשודים, ללא תנאי ההרחקה ומעצר הבית שביקשה המשטרה.

מדובר בביקורת שיפוטית משמעותית על התנהלות החקירה ועל ההחלטה לעצור את השניים, כאשר בית המשפט הדגיש את הצורך בתשתית ראייתית ממשית ובביצוע פעולות חקירה מתאימות לפני נקיטת צעדים הפוגעים בחירותו של אדם.