ניתן לשער שהסיבה נעוצה בכך שלתושבי המרכז המתגוררים בערים ישנן אפשרויות מגוונות ורבות יותר לנסיעה בתחבורה הציבורית לעומת תושבי הפריפריה המרוחקים.

עד כמה קשה מצב התחבורה הציבורית בפריפריה? מניתוח של עמותת אור ירוק לנתוני הלמ"ס לשנת 2017 עולה, כי מי שנסעו הכי הרבה מכל המדינה ברכבם הפרטי הם דווקא תושבי רהט, שגומעים מדי שנה 22.3 אלף קילומטר בממוצע ברכב הפרטי.

מדורגים מיד אחרי רהט ברשימה הם תושבי ערד אשר נוהגים 20 אלף ק"מ בממוצע לשנה, ולאחריהם תושבי כפר קאסם שנוסעים 19.4 אלף ק"מ לשנה בממוצע, תושבי עראבה עם 18.4 אלף ק"מ, ואחריהם תושבי שדרות שנוסעים בממוצע 18.2 אלף ק"מ בשנה.

אשדוד מדורגת במקום ה-36 (מתוך 77) בכמות הנסועה של רכב פרטי. תושבי העיר נוהגים 15.7 אלף ק"מ בממוצע לשנה.

במקום האחרון ברשימה זו, עם מספר הקילומטרים המועט ביותר בשנה, נמצאים תושבי גבעתיים, שנוסעים בממוצע 11.7 אלף קילומטר בלבד בשנה.

אחריהם נמצאים תושבי רמת גן עם 12.1 ק"מ נסיעה ממוצעים מדי שנה, תל אביב-יפו מדורגת שלישית מהסוף עם 12.5 אלף ק"מ בלבד, ובהמשך תושבי הרצליה שנוסעים ממוצע של 12.8 אלף ק"מ ותושבי גבעת שמואל עם 13 ק"מ נסיעה ממוצע מדי שנה.

ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "דווקא בישובים שמרוחקים ממרכזי הערים הגדולות, ישובים עם רקע סוציואקונומי נמוך, הצורך בתחבורה ציבורית טובה ויעילה הוא הכרחי לניהול שגרת חיים נורמלית.

אם המדינה תאפשר לתושבים להגיע בקלות אל מחוץ לערים, נוכל לצמצם את הפערים החברתיים על ידי כך שיותר אנשים יוכלו לעבוד או ללמוד במרכז, להרוויח יותר כסף ולשפר את איכות חייהם.

במקביל הם יוכלו לרכוש כלי רכב חדש יתר ובטיחותי יותר, יעשו בו שימוש מועט יותר ויקטינו את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב לתקן את העיוות רב השנים שמעדיף תחבורה של כלי רכב על פני הסעת המונים. זה יתרום לכלכלה, יקטין את זיהום האוויר וגם יצמצם את כמות תאונות הדרכים".

בעמותת אור ירוק השוו את הנתונים גם למספר כלי הרכב ל-1,000 תושבים ומהנתונים עולה כי במרכז הארץ יש יותר כלי רכב לנפש מאשר בפריפריה וככל שמתרחקים מהמרכז כך יורד מספרם.