האלימות באשדוד גואה: בצהרי 1.1.25, לאחר בילוי משפחתי בערב השנה האזרחית החדשה, החליטה לאריסה, ביומה החופשי, להגיע  אל הסטודיו בו היא מלמדת, על מנת לנקות ולסדר אותו ולהכינו לקראת הילדים.

כשהגיעה למקום ראתה שנגרמה הצטברות גדולה של מי גשם על גג המבנה, היא הבינה שככל הנראה יש בעיה במרזבים ואולי הם  נסתמו מעלים ולכלוך.

שילין בת ה 60, "מטר וחצי גובה" כפי שמתארת אותה בתה אליסה, עלתה עם מגב על הגג, והחלה לנקות ולגרוף מים, זאת על מנת למנוע נזילה ואת הנזקים בעקבותיה.

בעודה גורפת מים לכיוון המרזבים שנמצאים בפינות הגג , הסתבר שאחד מהם מתנקז לחצר הבית הסמוך. כך תוכנן, זהו מקלט עירוני.

מתארת את המקרה אליסה:  "אחרי כמה דקות של עבודה במרץ, יצאה מהבית בחורה, הסתכלה על הנעשה, אימא שלי אמרה לה "עשר דקות ואני מסיימת". הבחורה נכנסה חזרה אל הבית ולאחר כמה דקות , יצא בחור צעיר והתחיל לצעוק באגרסיביות על אמי שתפסיק.

אימא, בעברית הבינונית מינוס מינוס שלה ניסתה להסביר לו שאין כל כך מה לעשות אבל היא כבר מסיימת. לפני שהיא בכלל הספיקה להבין מה קורה, הוא עלה לגג נצמד אליה, ונתן לה אגרוף לעין!

תוך כדי צעקות הוא תפס את המגב ודחף אותו בחוזקה כלפי הגוף שלה, פעם אחת, בפעם שנייה המגב כבר נשמט מידיה, והוא הכה אותה שוב עד שהיא נפלה על הרצפה. רק אז הבחור זרק את המגב וירד מהגג כשהוא משאיר את אימא שלי, לשכב חבולה ומבוהלת על הגג בתוך שלולית של מי גשם, בוץ ועלים."

לאריסה שילין החבולה והמבוהלת פונתה לבית חולים עם חתך במרפק, מכות יבשות בגוף וחשש לשבר בצלעות. השוטרים שהגיעו למיון באסותא לקחו עדות בה היא סיפרה להם הכל לפרטי פרטים, אמרו שיהיו בקשר ועזבו. לדברי בתה של לאריסה, הם לא קיבלו מספר תלונה או כל אסמכתא על הגשת תלונה.

לדברי לאריסה, נאמר לה שהתוקף קיבל צו הרחקה למשך 10 ימים, ומהמשטרה ביקשו ממנה להביא מסמכים מביה"ח לאחר השחרור, אותם הביאה כנדרש "ומאז אף אחד לא דיבר איתנו ולא כלום." היא אומרת בעצב ומוסיפה: "היום אנחנו מתאוששים, מחכים לראות לאן תוביל החקירה - אם בכלל תוביל לאנשהו. אנחנו בעיקר חיים בהבנה שכל רגע נתון מישהו יכול להכות אותנו או את יקירינו ברחוב, בקלות בלתי נתפסת - ולצאת מזה בשלום".