ליאל הייתה אחת מחמשת ילדיהם של אסנת וניסים בוכריס  משפחה שכולה חדורת שליחות ותרומה למדינה. עם נפילתו של חן, הצעיר שבחבורה, גאה המשפחה בצניעות בדרכו ובאומץ ליבו. אך ליאל, אחותו האהובה, התקשתה לשאת את גודל הכאב. מחלת הסרטן שתקפה אותה באותה תקופה התקדמה במהירות, ומשפחתה מספרת כי השבר הנפשי היה עמוק: "היא פשוט לא הצליחה לשאת את האובדן. היא הלכה מאיתנו משברון לב".

מצדה האחות כתבה " "מיד לאחר ה-30, התחילו הכאבים. מחלת הסרטן. מי היה מאמין, תוך שנה איבדת אח ואחות, מי הבא בתור. מחמישה הפכנו לשלושה".

הכאב במשפחת בוכריס כפול ומר. חן, שנחשב לקצין מוערך ומנהיג אמיץ, היה מהראשונים להגיע לזירת הקרבות בעוטף עזה בבוקר של השבעה באוקטובר.

תחת פיקודו הוביל כוח מיחידת מגלן, שהיה במשך שעות ארוכות הכוח הצבאי היחיד באזור. יחד עם סרן יפתח יעבץ וסמ"ר אפיק רוזנטל – נהרג חן בקרבות הקשים לשחרור קיבוץ נחל עוז.

משפחת בוכריס חיה ונושמת שירות ומשמעות. ארבעה מהאחים שירתו כקצינים בתפקידים קרביים: מצדה, אחות נוספת, לחמה כלוחמת בגדוד קרקל וכיום משרתת במילואים בפיקוד הדרום; רס"ן ש', מפקד בשייטת; ורס"ן ח', חובל בשירות מילואים בצה"ל.

ליאל עצמה הייתה מורת דרך למשפחתה, ובשנים האחרונות פעלה בתחומי חינוך וקהילה, לפני שמחלתה הכריעה אותה.