כאשר קוראים את הנתון היבש שפורסם בדוח רשות האכיפה והגבייה – כ-9,200 חייבים פעילים בהוצאה לפועל באשדוד – קל לראות בו עוד מספר סטטיסטי. אבל מאחורי כל תיק בהוצאה לפועל מסתתר סיפור אנושי: משפחה שלא הצליחה לעמוד בהחזרי הלוואות, עצמאי שאיבד לקוחות, זוג צעיר שנחנק ממשכנתא, או בעל עסק שנקלע למשבר תזרימי.

הנתון הזה מציב את אשדוד בין הערים הגדולות בישראל עם מספר החייבים הגבוה ביותר, ומעלה שאלה מטרידה: איך עיר הנחשבת לאחת החזקות והמתפתחות בדרום הגיעה למצב שבו אלפי תושביה מתמודדים עם הליכי גבייה, עיקולים והוצאה לפועל?

הסיפור הגדול הוא יוקר המחיה

קל להאשים חייבים בהתנהלות כלכלית לא נכונה, אך המציאות מורכבת הרבה יותר.

בשנים האחרונות חוו משקי הבית בישראל סערה כלכלית מושלמת:

מחירי הדיור זינקו.

הריביות על המשכנתאות קפצו.

מחירי המזון עלו.

חשבונות החשמל, המים והארנונה התייקרו.

עלויות הרכב והביטוח המשיכו לטפס.

ואז הגיעה המלחמה.

עבור אלפי משפחות באשדוד, עיר שספגה מטחי רקטות חוזרים ונשנים ושבה רבים מבניה גויסו למילואים לתקופות ממושכות, המשמעות הייתה כפולה: הוצאות גדלות לצד הכנסות מצטמצמות.

במצב כזה, מספיק אירוע אחד - פיטורים, מחלה, גירושים או ירידה בהיקף העבודה - כדי להפוך משפחה מתפקדת לחייבת.

אשדוד היא מראה של מעמד הביניים הישראלי

הנתון של 9,200 חייבים אינו מלמד בהכרח על עוני.

להפך.

חלק גדול מהחייבים הם דווקא אנשים עובדים.

אנשים שקמים בבוקר לעבודה.

עצמאים.

בעלי עסקים קטנים.

שכירים עם הכנסה סבירה.

משפחות שלקחו משכנתא, הלוואה לרכב, הלוואה לשיפוץ, מסגרת אשראי בבנק וכרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים.

במשך שנים מערכת האשראי בישראל עודדה צריכה באמצעות הלוואות זמינות בלחיצת כפתור. כאשר המשק צמח - המודל עבד. כשהריבית זינקה והמלחמה פגעה בפעילות הכלכלית - אלפי משפחות גילו שהן מתקשות לעמוד בהתחייבויות שנטלו על עצמן.

הנתון המטריד באמת

המספר הרשמי עומד על 9,200 חייבים.

אבל מומחים בתחום הכלכלה והחדלות הפירעון מציינים כי מאחורי כל חייב עומדת בדרך כלל משפחה שלמה המושפעת מהמצב.

במילים אחרות, עשרות אלפי תושבי אשדוד חיים באופן ישיר או עקיף תחת לחץ כלכלי משמעותי.

המשמעות היא לא רק בעיה פיננסית.

לחובות יש השפעה ישירה על בריאות נפשית, על יחסים בתוך המשפחה, על הישגים של ילדים במערכת החינוך ועל תחושת הביטחון האישי והחברתי.

ויש גם נקודת אור

לצד הנתונים המדאיגים, הדוח מצביע גם על מגמה חיובית.

ברמה הארצית חלה ירידה במספר החייבים החדשים, ובמקביל הורחבו מסלולי השיקום הכלכלי, פריסות החוב והליכי חדלות הפירעון.

בעבר, חייב שנקלע לחובות היה עלול להישאר לכוד במעגל כמעט בלתי אפשרי של עיקולים והגבלות.

כיום קיימים יותר כלים שמטרתם לא רק לגבות חובות אלא גם לאפשר לחייבים לחזור למסלול חיים תקין.

השאלה שאשדוד צריכה לשאול את עצמה

האם 9,200 חייבים הם רק תוצאה של משברים לאומיים, או סימן לבעיה עמוקה יותר?

אשדוד היא עיר של צמיחה, בנייה ופיתוח. מחירי הדירות בעיר עלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, מגדלי יוקרה קמים לאורך קו החוף, ומיליארדי שקלים מושקעים בתשתיות.

אבל הנתונים החדשים מזכירים שמאחורי חזות הפיתוח והצמיחה קיימת גם מציאות אחרת.

מציאות של אלפי משפחות שנאבקות מדי חודש לסגור את המינוס.

מציאות שבה עבור רבים, המשכורת כבר לא מספיקה עד סוף החודש.

ומציאות שבה כל זעזוע כלכלי נוסף עלול לדחוף עוד ועוד תושבים אל דלתות ההוצאה לפועל.

אולי זו הסיבה שהנתון החשוב ביותר בדוח אינו 3.6 מיליארד השקלים שנגבו השנה ברחבי הארץ, אלא דווקא 9,200 הסיפורים האישיים שמסתתרים מאחורי המספר של אשדוד. סיפורים שממחישים עד כמה השאלה הכלכלית הפכה בשנים האחרונות לאחת הסוגיות החברתיות הבוערות ביותר בעיר.