אישה שתובעת את בעלה לשעבר טוענת כי כבר לפני 30 שנה, כשהם התחתנו, הוא גילה אלימות כלפיה. חודשיים בלבד לאחר החתונה בעלה כבר סטר לה.

אך הוא הבטיח שהאלימות לא תחזור אולם האלימות נמשכה.

עוד היא טוענת בתביעה שהגישה נגד הגרוש שלה – שבזמן נשואיהם - הוא נהג לאנוס אותה, להכות אותה, ומנע ממנה התפתחות אישית ומקצועית. לקראת סוף נישואיהם השתולל הבעל בבית ושוטרים שהזעיקה נאלצו להשתמש באקדח טייזר כדי להשתלט עליו. הוא הורשע בעבירות תקיפה ואיומים וריצה שבעה חודשי מאסר.

בתביעה ציינה האישה כי היא וילדיה חיים בפחד תמידי, ולכן עתרה לפיצוי של חצי מיליון שקל עבור הכאב והסבל שחוותה, ועבור חלקו של בעלה לשעבר במניעת ההתפתחות המקצועית שלה.

הבעל מכחיש:

הבעל, מנגד, הכחיש כל אלימות, פיזית או מינית, וזאת חרף הרשעתו בהליך הפלילי. הוא התעקש שהתייחס לאשתו ולילדיו בכפפות של משי. הוא טען שאינו אחראי לחוסר ההגשמה העצמית שלה וכינה "אישה עצלנית". לדבריו היא לא עשתה מאומה כדי להתפתח מקצועית ומשכך אין לה להלין אלא על עצמה.

מה טענה השופטת?

השופטת גיא הסבירה שדיני הנזיקין חלים על מקרי אלימות במשפחה מתוך מטרה להביא למיגור התופעה, ולפיכך יש לבחון את מעשי הבעל באופן שבו בוחנים עוולות נזיקיות כגון רשלנות ותקיפה. היא קבעה שהרשעתו ומאסרו מדברים בעד עצמם. לדבריה, אירוע האלימות שבגינו נאסר "קרה גם קרה" והוא בעצמו הודה בעבירות שיוחסו לו בהליך הפלילי.

בפסק הדין הודגש שאלימות אינה רק אלימות פיזית, ודי באיומים על גופה של האישה או איומים להתאבד מולה (כפי שאכן קרה) כדי לבסס התנהגות אלימה.

לדברי השופטת, מחוות דעת פסיכיאטרית בעניינה של האישה עולה שהיא פיתחה תסמיני חרדה ודיכאון. עוד נכתב כי היא סובלת בין היתר מהפרעות שינה, מצב רוח ירוד וסיוטי לילה.

לנוכח הממצאים הקליניים פסקה השופטת לטובת האישה פיצוי כספי בסך 127,200 שקל, הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.

מעבר לזה נקבע כי הבעל יישא בהוצאות הטיפול הנפשי שבו החלה האישה ובכלל הוצאות הטיפול הנפשי שתישא עד פברואר 2025.

מנגד נקבע כי יתר עילות התביעה לא הוכחו מספיק. בסוגיית האונס נשמעה עדותו הלקונית של בנם של הצדדים, שלפיה רק שמע את אמו מבעד לקירות אומרת לאביו שיעזוב אותה. גם בסוגיית ההתפתחות המקצועית נקבע שלא הוכחה אשמת הנתבע.