עוד כביש? ממש לא. "כביש החולות" הוא לא רק תוואי תחבורתי חדש – הוא קו גבול בין פיתוח עירוני מואץ לבין אחד האזורים הרגישים והייחודיים ביותר באשדוד: הדיונה הגדולה וחולות אשדוד.

ועדת המשנה לתכנון ובנייה צפויה לדון בתכנית "כביש החולות", יוזמה עירונית שמבקשת ליצור כניסה ויציאה דרומית נוספת לעיר – ממחלף עד הלום בכביש 4 ועד רחוב עובד בן עמי. המטרה ברורה: לפתוח צוואר בקבוק תחבורתי, לשרת את הרובעים הדרומיים המתפתחים ולייצר חיבור ישיר ומהיר לעורקי התחבורה הארציים.

על הנייר, זו תכנית אסטרטגית: נתיב לרכב פרטי ולצדו נתיב תחבורה ציבורית, שביל אופניים, מדרכות, גשר מעל מסילת הרכבת, מקטע מנהרה ואף מעברים ייעודיים לבעלי חיים. בעירייה מדברים על איזון – פיתוח תשתיתי מודרני לצד שמירה על ערכי טבע.

אבל דווקא כאן מתחיל המתח האמיתי.

על פי חוות הדעת של הגורמים הסביבתיים, ובהם מתכנן מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים לאיכות הסביבה, קיים חשש ממשי שהכביש בתוואי שנבחר יכוסה באופן תדיר בחולות נודדים. הדיונה הגדולה אינה נוף סטטי – היא מערכת חיה, בתנועה מתמדת. המשמעות היא שהכביש עלול לדרוש תחזוקה שוטפת, פינוי חול קבוע וצעדים הנדסיים משמעותיים.

כדי למנוע את נדידת החולות אל הכביש, יהיה צורך – כך לפי ההערכות – בהקמת קירות תמך גבוהים, קירות מגן וייצוב מדרונות. פעולות כאלה עלולות לחדור אל תוך שטח הדיונה המיועד לשימור ולשנות את אופיו הטבעי. וגם אז, אין ודאות שהבעיה תיפתר לחלוטין.

הגורמים הסביבתיים אף מצביעים על חלופה אחרת שנבחנה: תוואי דרומי יותר, מדרום לדיונה הגדולה, עם חיבור לכביש 4 באזור דרומי יותר – וביצוע עיקר הדרך במנהור. לדבריהם, אם חלופה זו תבוצע במנהור נרחב, היא עשויה להיות עדיפה סביבתית ונופית באופן משמעותי. העלות, ככל הנראה, גבוהה יותר – אך לפי חוות הדעת, לא הוצגה בחינה כלכלית מעמיקה שתכריע בנושא.

גם סקר הטבע העירוני לא מותיר מקום לספק לגבי רגישות האזור. ההמלצה הברורה היא שימור מקסימלי של רצף השטח הפתוח, בדגש על חיבור אקולוגי לשמורת חולות ניצנים והימנעות מהפרעות שיפגעו בתהליכי נדידת החולות. התכנית אמנם כוללת מעברים לבעלי חיים וחציצה נופית לאורך קריית שמעון פרס, אך הדרישה כעת היא להטמיע את מסקנות התסקיר הסביבתי המלא לפני קידום ההפקדה.

מעבר לסוגיית החולות, ישנן גם דרישות להשלמת תסקיר השפעה על הסביבה בפרקים נוספים, תיאומים עם נתיבי ישראל, רשות הטבע והגנים, רשות המים וגורמי תשתיות נוספים, וכן השלמת סקר עצים ואישור פקיד היערות לשימור עצים בוגרים בתחום הדרך.

מהנדס העיר ממליץ לקדם את התכנית להפקדה בוועדה המחוזית – אך בכפוף לרשימת תנאים ארוכה וברורה. כלומר, הדרך עוד לא סלולה – לא משפטית, לא תכנונית ולא סביבתית.

בסופו של דבר, השאלה שמונחת על השולחן איננה רק תחבורתית. היא עוסקת בזהות המרחבית של דרום אשדוד. האם העיר תבחר בפתרון מהיר יחסית שחותך את שולי הדיונה, או שתשקיע בפתרון יקר ומורכב יותר שימזער את הפגיעה?

כביש החולות אמור להיות היציאה החדשה של אשדוד. השאלה היא מה הוא יותיר מאחוריו.