אושרה אלקיים רונן, רפי בן משה, יורם בר סלע, מיקי גבריאלוב, סלים דאו, תיקי דיין, אלירון טובי, אורי טננבאום, גלי עטרי, ליאורה ריבלין,נעם סמל מנכ״ל התיאטרון הקאמרי, ולאה שבת הם הזוכים בפרס מפעל חיים של איגוד אמני ישראל לשנת תש"פ. 

השנה ניתן גם פרס מיוחד על תרומה למוזיקה למוטי מלכא שייסד את התזמורת האנדלוסית בישראל וזכה עימה יחד עם ד"ר יחיאל לסרי בפרס ישראל על הקמתה.

יו"ר איגוד אמני ישראל יענקל'ה מנדל מסר: "השנה אנחנו מציינים 40 שנה להקמת איגוד אמני ישראל, שמיום הקמתו נלחם ופועל למען זכויות האמנים בארץ. עברנו דרך ארוכה, וממשפחה מצומצמת של כמה עשרות, הפכנו למשפחת אמנים ענפה עם אלפי חברים, צעירים וגם ותיקים. האירוע השנתי להענקת פרסי מפעל חיים שאנחנו מקיימים כבר למעלה מעשור, הוא לא רק חגיגה והזדמנות להכיר תודה לגדולי האמנים, אלא גם הזדמנות להזכיר שוב לציבור וגם למקבלי ההחלטות, שמדינה ללא תרבות היא מדינה ללא נשמה, בתקווה שבעקבות המאבקים שלנו, האמנים הצעירים של היום יוכלו להתבגר בכבוד במדינתם".

מוטי מלכא עלה להודות על הפרס ואמר:

לכבוד הוא לי לקבל את פרס מפעל חיים של אמ"י ולהצטרף לשורה המכובדת של חתני וכלות הפרס לדורותיהם. תודתי על ההכרה וההוקרה לוועדת הפרס ולארגון אמ"י.

תודה :

לבית הוריי, אימי רוחמה לבית שטרית מגורמה ואבי יעקב הסנדלר ממקנס ולרעייתי אתי וילדיי.

לרחוב משמר הירדן באשדוד ובית הכנסת זרע אברהם.

לבצלאל שפרן וצוות המחנכים עם חבריי התלמידים במקיף ב' והמורה להיסטוריה יצחק בלנקשטיין, ש-לשאלתי: "למה דילגת על הפרק של יהדות ספרד?" קרע את שלושת דפי הפרק ואמר : "אני מקווה שיבוא יום ואתם תכתבו באופן הראוי והמקיף את הפרק של יהדות ספרד".

לחניכיי הנפלאים, ממחזור פ"ז במקווה ישראל.

ליחידה לפעילי ציבור מייסודו של הנדבן ניסים גאון באוניברסיטת בר-אילן. מעבדה נפלאה ומכוננת לתודעה ולמעורבות חברתית.

לגדליה שרייבר, רבי אליהו בן-חמו ז"ל, אריה אזולאי, ג'ו אסרף, אברהם אלארר, שלמה בוחבוט, ח"כ מאיר שטרית, יצחק דרי, ח"כ מאיר כהן, השר יצחק לוי, ח"כ עמיר פרץ, מיכה יינון, השרה מירי רגב, ד"ר עילם-אמזלג, ישועה אזולאי, יורם אזולאי ושמואל אלבז.

 הפייטנים רבי מאיר עמר ורבי דוד אדרי ולסמי אלמגריבי, שדרש תמיד: "אמנות ותרבות עושים בשלמות".

נראה שהמפגש המניב ביותר,

בכל הקשור למהפכה התרבותית אותה חוללנו במדינת ישראל יש דמות אחת משמעותית, שאיתה אני עושה כברת דרך מאז היותי בן עשר, חברי יחיאל לסרי.

בדרכנו המשותפת זכינו לכתוב פרק חשוב במפת התרבות הישראלית.

"יפה בית של שיר מבית של זהב " כתב המשורר רבי משה אבן עזרא. המונח אנדלוסיה מקפל בתוכו עולם עשיר ומרתק של יצירה גדולה באמנות, ספרות, הגות, מדע, מוסיקה, ציור ועוד. לצד זה אנדלוסיה, היא גם תפיסת עולם של פתיחות ומתינות, שיתוף פעולה וקיום גשרים בין עמים, דתות ותרבויות. זוהי דרך חיים המעמידה - אל מול חומרנות חולפת- את עולם הרוח של האמנות, הספרות וההגות בראש סדר העדיפות בחיי האדם. עולם תוכן זה היונק מתקופת תור הזהב בספרד, מלווה אותנו מאז התחלנו צעדינו- יחיאל ואני- בהקמת המרכז לפיוט ושירה-אשדוד והתזמורת האנדלוסית הישראלית. ביקשנו לבוא ממקום של לקחת אחריות ולעשות מעשה. גייסנו שותפים ותומכים, יוצרים, אמנים ומשאבים שיאפשרו את קיומם של מפעלי התרבות. קיבלנו החלטה שאין תועלת בנהי ומכאוב על עוולות בחברה ובממסד ועל חלוקת משאבי המדינה באופן לא שוויוני בעליל. העדפנו להיות ניזונים מההצלחות, מההישגים ומהביצועים שבאו משאיפה למצויינות ומקצועיות. ביקשנו להביא אוצרות תרבות עשירים וראויים אלה לנחלת הכלל. מפת התרבות בישראל שינתה פניה. הרבה מאוד בזכות המפעל החלוצי שבהקמת התזמורת האנדלוסית הישראלית.  

אנו נושאים בגאון את המורשת והמסורת שירשנו מהקודמים לנו. אנו מחוייבים להעביר לטובת הכלל והדורות הבאים את כל אוצרות התרבות ומסורות  כל הקהילות  שבמדינתנו.

- מאז נבחר יחיאל לסרי לראש העיר אשדוד, לצד פריחתה והצלחתה של העיר בתחומים רבים ולצד הסימפונית אשדוד, בלט פאנוב, מוזיאון אשדוד לאמנות עכשווית ולתרבות הפלישתים, הרחבנו והקמנו  לתפארה מוסדות תרבות נוספים:

פסטיבל תור הזהב, פסטיבל מדיטרנה,  פסטיבל אשדודשירה, פסטיבל אושפיזין מוסיקלי, התחרות הבינלאומית לנגינה על עוד, מטרוז, המקאם עם זיו יחזקאל, תחרות הנגינה בקמנג'ה ופרס תור הזהב.

 ועכשיו, הקמתו של בניין המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל.  

תודה על ההקשבה, היו ברוכים.