רגע של גאווה לאשדוד, אלפי קילומטרים מהבית: בעיר באהיר-דאר שבאתיופיה, המקיימת קשרי ערים תאומות עם אשדוד, נחנכה שדרה מרכזית הנושאת את שמה של העיר הישראלית. השדרה החדשה, ששילוט רשמי באנגלית ובאמהרית הוצב בה, מסמלת את הידידות בין הערים ואת הקשר ההיסטורי והתרבותי בין אשדוד לקהילת יוצאי אתיופיה.

המהלך יצא לפועל במהלך שליחות רשמית וקצרה של פנטהון אספה-דויט, מנהל מחלקת שותפויות אסטרטגיות ופיתוח במינהלת לקידום מוביליות חברתית-כלכלית ליוצאי אתיופיה באשדוד, המשמש גם יו"ר המרכז למורשת יהדות אתיופיה. אל אספה-דויט התלווה מנכ"ל המרכז, יששכר מקונן.

במהלך ביקורם בבאהיר-דאר נפגשו השניים עם ראש העיר ובכירי הרשות המקומית. בפגישה התברר כי בעקבות שיחות הכנה מוקדמות התקבלה במועצת העיר החלטה רשמית לקרוא רחוב על שם אשדוד, כאות הוקרה לקשרים בין הערים.

לבקשת אספה-דויט, הוכנו השלטים בתוך זמן קצר, ובמהלך הביקור נערך טקס חנוכה לשדרה החדשה. התמונות מהאירוע הועברו גם למנכ"ל עיריית אשדוד, אילן בן עדי.

לא רק רחוב: מכון לחקר יהדות אתיופיה הושק באוניברסיטת גונדר

לצד המחווה העירונית, נרשם הישג נוסף בתחום המחקר ושימור המורשת. באוניברסיטת גונדר שבאתיופיה הושק מכון ייעודי לחקר יהדות אתיופיה, בשיתוף המרכז למורשת יהדות אתיופיה בישראל.

טקס ההשקה התקיים במסגרת כנס אקדמי שנמשך כחמש שעות, בהשתתפות נשיא האוניברסיטה, סגנית ראש עיריית גונדר, חוקרים, מרצים ואנשי אקדמיה בכירים.

במסגרת המהלך נחנך בקמפוס האוניברסיטה חדר קבוע שישמש לפעילות מחקרית, לתיעוד ולשימור ההיסטוריה והמורשת של הקהילה היהודית באתיופיה.

היוזמה מבקשת להעמיק את המחקר האקדמי על אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, להנגיש ידע היסטורי ולשמר עדויות, מסמכים וסיפורים עבור הדורות הבאים.

מתכננים לשמר כפרים יהודיים, בתי קברות ולהקים מוזיאון

במהלך הביקור בגונדר נפגשו חברי המשלחת גם עם סגנית ראש העיר, ודנו בתוכנית לשימור אתרי מורשת יהודיים באזור.

על פי הסיכומים שהושגו בפגישה, התוכנית כוללת שימור כפרים שבהם התגוררו יהודים בעבר, שיקום ושימור בתי קברות עתיקים והקמת מוזיאון ייעודי שיציג את ההיסטוריה, התרבות והמורשת של יהדות אתיופיה.

סגנית ראש העיר הביעה מחויבות אישית לקידום היוזמה וציינה כי היא זוכה לתמיכת ראש העיר.

הצלחת המפגשים בגונדר עוררה עניין גם במוסדות אקדמיים נוספים. ראש עיריית באהיר-דאר ביקש לבחון הקמת מכון מחקר דומה באוניברסיטה המקומית, ואילו באוניברסיטת אדיס אבבה הביעו חוקרים וחברי הנהלה נכונות לקדם שיתוף פעולה דומה.

ראש העיר לסרי: "מחווה מרגשת וביטוי לידידות העמוקה בין הערים"

ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, בירך על שני המהלכים ואמר:

"חניכת שדרה על שם אשדוד בעיר התאומה באהיר-דאר היא מחווה מרגשת וביטוי לידידות העמוקה בין הערים. השקת המכון לחקר יהדות אתיופיה באוניברסיטת גונדר היא צעד חשוב בשימור מורשת מפוארת ובהנחלתה לדורות הבאים.

"קהילת יוצאי אתיופיה היא חלק בלתי נפרד מסיפורה של אשדוד, ואנו גאים בתרומתה לעיר ולחברה הישראלית. אני מברך את פנטהון אספה-דויט ואת מנכ"ל המרכז למורשת יהדות אתיופיה, יששכר מקונן, ומודה לשגריר ישראל באתיופיה, ד"ר אברהם נגוסה, על קידום המהלכים, הליווי והתמיכה.

"נמשיך להעמיק את השותפות בתחומי החינוך, התרבות, הבריאות והכלכלה, לטובת תושבי אשדוד ושותפינו באתיופיה".

שיתוף פעולה עתידי גם עם בית החולים אסותא אשדוד

השליחות התקיימה בסיועו ובליוויו של שגריר ישראל באתיופיה, ד"ר אברהם נגוסה, שנפגש עם חברי המשלחת וסייע בקידום הקשרים עם הרשויות והמוסדות המקומיים.

מלבד שיתופי הפעולה בתחומי האקדמיה והמורשת, נבחנו גם אפשרויות להרחבת הקשרים בין מוסדות בריאות בבאהיר-דאר לבין בית החולים הציבורי אסותא אשדוד.

בין הכיוונים הנוספים שעלו במהלך הפגישות: יוזמות בתחומי החינוך, התרבות, המסחר, התיירות ופיתוח קשרים עסקיים בין הערים.

מדובר בשלב ראשוני של בחינת חלק מהמיזמים, כאשר בשלב זה טרם פורסמו לוחות זמנים לביצועם.

פנטהון אספה-דויט סיכם את הביקור ואמר:

"יצאנו למשימה הזו עם מטרות ברורות, אך התוצאות וההישגים בשטח עלו על כל הציפיות שלנו. חניכת שדרת 'אשדוד' בלב באהיר-דאר והשקת מכון המחקר ההיסטורי באוניברסיטת גונדר הם לא רק כבוד עצום לעיר אשדוד, אלא פריצת דרך לאומית לשימור המורשת המפוארת של יהדות אתיופיה.

"המחויבות האישית שקיבלנו מהנהגות הערים והאקדמיה באתיופיה, לצד הליווי הצמוד והתמיכה של חברי השגריר ד"ר אברהם נגוסה, מוכיחים שהקשר בינינו חזק ואסטרטגי מאי פעם. זוהי רק ההתחלה של שותפות עמוקה שתניב פירות בתחומי הבריאות, החינוך והכלכלה לשני הצדדים".

המינהלת העירונית לקידום מוביליות חברתית-כלכלית ליוצאי אתיופיה באשדוד הוקמה בינואר 2026, והמהלכים האחרונים מציבים בפניה אפשרויות חדשות להרחבת פעילותה גם בזירה הבינלאומית.

עבור אשדוד, שבה חיה קהילה משמעותית של יוצאי אתיופיה, חנוכת השדרה היא הרבה יותר ממחווה סמלית: זו הכרה בקשר בין העיר לבין ארץ מוצאה של הקהילה, ובהזדמנות לחזק את החיבור בין הדורות, התרבויות והמדינות.